אור זרוע, חלק א קנ״גOhr Zarua, Volume I 153
א׳פרק כיצד מברכין ר' זירא מיבצע אכולא שירותא א"ל רבינא לרב אשי והא מחזי כרעבתנותא א"ל כיון דלאו כל יומא עביד הכי והאידנא עביד לא מחזי כרעבתנותא. פי' רש"י אכולא שירותא פרוסה גדולה שהי' די לכל הסעודה בשבת ע"כ רש"י. למדנו מכאן שאין דרך ארץ לבצוע פרוסה גדולה משום דמחזי כרעבתנותא מיהו בשבת הוה מנהג כשר לבצוע פרוסה גדולה. ר' אמי ור' אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא מברכי עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד בי' מצוה חדא נעביד בי' מצוה אחריתא. פרש"י ריפתא דעירובא שערבו אתמול ערובי חצירות עכ"ל. וה"ה שנוכל לפרש שעירבו בו עירובי תבשילין ואיני יודע אמאי אינו שייך לומר מגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולא יומא. אמר ר' אבא חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת שנא' והיה ביום הששי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד אמר רב אשי חזינא לי' לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא פר"ח ואי נקיט תרתי ובצע אחדא או בצע אתרווייהו או אפי' בצע כולי' שירותי' מנייהו עבד שפיר עד כאן פי' ר"ח. ובי"ט נמי חייב אדם לבצוע על שתי ככרות שהרי בי"ט נמי לא ירד להם מן כדפי' רש"י פ' ויהי בשלח. ומצאתי כתוב תשוב' רב נטרונאי גאון זצ"ל בי"ט צריך לבצוע על שתי ככרות כמו בשבת דטעמא בשבת משום לקטו לחם משנה בימים טובים נמי לא ירד מן כדתנא ר' יהושע אומר למדנו שאינו יורד בשבת בי"ט מנין ת"ל שבת לא יהי' בו. וצריך שני מפות אחת תחת הלחם ואחת על גבי הלהם זכר לטל שהי' למטה מן המן ולמעלה מן המן כדאמרי' פ' יום הכפורים כתי' ותעל שכבת הטל וכתי' וברדת הטל על המחנה לילה הא כיצד אמר ר' יוסי בר חנינא טל מלמטה וטל מלמעלה ודמי כמו שמונח בקופסא וכן פרש"י בפ' בשלח היתה שכבת הטל שוכב על הארץ והמן יורד עליו וחוזר ויורד טל עליו [כו'] עולה הטל שעל המן לקראת החמה כדרך טל שעולה לקראת חמה אף אם תמלא שפופרת ביצה טל ותסתום פיה ותניחה בחמה היא עולה מאליה באויר עד כאן רש"י. ועוד יש טעם טוב לשתי מפות ובהלכות קידוש אפרש בעז"ה:
1
ב׳סליקא להו הלכות המוציא
2