אור זרוע, חלק א קע״בOhr Zarua, Volume I 172
א׳מתני' בירך על פירות האילן בפה"א יצא על פירות הארץ בפה"ע לא יצא. פשיטא אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לר' יהודה דאמר חטה מין אילן הוא דתניא אילן שאכל ממנו אדה"ר (חטה הי') ר' מאיר אומר יין היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר וישת מן היין וישכר. ר' נחמי' אומר תאנה היתה שנא' ויתפרו עלה תאנה ר' יהודה אומר חטה היתה לימדך שאין תינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן. סד"א ליברך עלי' בפה"ע קמ"ל דלא מברכי בפה"ע [היכי מברכי' בורא פרי העץ] היכי דכי שקלת לי' לפירא ואיתא לגווזא דהדר מפיק אבל הכא דכי שקלת לי' לפירא וליתי' לגווזא דהדר מפיק לא מברך עלי' בפה"ע. יש ספרים שכתוב בהם דכי שקלת לפירא ואיתיה לאילנא ויש שכתוב בהן ואיתא לגודנא והוא ענף של עץ. אומר רבינו יצחק בר שמואל הלכה כר' יהודה כיון דסתם לן כוותי' דאם ברך על פירות האילן בפה"א יצא. ואומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דאותן פירות שקורין יגודי בלשון כנען ובצרפת קורין פריש"ש שמברכין עליהן בפה"ע וכך הי' נוהג ר"ת בשם אביו רבינו מאיר זצ"ל כי דבר ברור דכי שקלת לי' לפירא אית' לגווזא כדאמ' הכא וכן אותן תותים שגדלים בסנה ובאטדים שעל פני השדה כולם מין אילן הם. תניא בתוספתא כל שמוציא עליו מעיקרו. פי' מן השורש. עשב הוא ומברכין עליו בפה"א וכל שמוציא עליו מעצו פי' מענפיו אילן הוא ומברכין עליו בפה"ע וכן כתב באלפס וכן כתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק ואני חפשתי בשתי תוספתות של ברכות ולא מצאתי אך בתוספתא דכלאים ס"פ איזהו קרחת הכרם תניא זה הכלל כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עליו מעיקרו ה"ז אילן. ובירושלמי דכלאים ס"פ כרם שחרב תני ר' חנינא בר פפא העולה מן גזעו מין אילן הוא משרשיו מין ירק הוא התיבון הרי כרוב העולה מגזעו כאן מודאי כאן מספק. כתב רבינו יצחק אלפס ראי' לרבותינו הגאוני' שאמרו משם רבותיהם כל אילן דבסיתוא נתרי טרפי ופיישי גווזי' ועיילא מוחא בגווזי' ומפיק טרפי מגווזיה אילן הוא ומברכין עליו בפה"ע אבל מאן דיביש בסיתוא וכלו גווזי וטרפי לגמרי והדר פיר' משרשיו מברכין עליו בפה"א עד כאן לשונו:
1