אור זרוע, חלק א קע״דOhr Zarua, Volume I 174
א׳גופא אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתניא לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי [לא עברתי מלברכך] ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו. כתב רבינו יצחק אלפסי אע"ג דאמר אביי כוותיה דרב מסתברא דא"צ מלכות כר' יוחנן קיי"ל ובעינן נמי מלכות וטפי עדיף ולא עוד אלא שכבר נהגו בכל ברכה להזכיר מלכות וקיימא לן פוק חזי מה עמא דבר עכ"ל. וכן מצא מורי רבינו יהודה שירליאון בשם רב היי גאון זצ"ל שפסק כר' יוחנן וצריך להזכיר השם והמלכות. והא דאביי לא חשיב לה ר' יוחנן ראיה דאטו תנא [כי רוכלא] ליחשוב וליזול שהרי לא חשש אלא לומר שעשיתי ברכה כתקנה:
1