אור זרוע, חלק א קע״זOhr Zarua, Volume I 177
א׳רב פפא איקלע לבי רב הונא ברי' דרב נתן בתר דגמיר סעודתייהו אייתו קמייהו מידי ויתיב רב פפא וקא אכיל א"ל לא סבר לה מר גמר אסור לאכול. פרש"י אסור מלאכול עד שיברך ברהמ"ז ויחזור ויברך על הבא לפניו דכיון דגמר אסח דעתי' מברכה ראשונה ומסעודתיה. אמר לי' סילק איתמר כלו' שסילק הלחם וכל האוכל מעל השלחן ועדיין לא ברכו אסור לאכול. רבה ור' זירא איקלעו לבי ריש גלותא לבתר דסליקו תכא מקמייהו שדר להו ריש גלותא דיסתנא רבה קא אכיל ר' זירא לא אכיל א"ל ר' זירא לא סבר לה מר להא סילק אסור לאכול אמר לי' אתכא דריש גלותא סמכינן. ואין סילוקינו סילוק שדעתינו אם ישא משאות [מאת] פניו אלינו נאכל. א"ר (אסי) הרגיל בשמן. למשוח ידיו אחר אכילה. שמן מעכבו. לענין ברכה שאפילו גמר וסילק ולא משח ידיו עדיין סעודתו קיימת ואוכל בלא ברכה. ולית הילכתא ככל הני שמעתתא ואין סיום סעודה תלוי לא בגמר ולא בסילק ולא בשמן אלא כי הא דאמ' רב אשי שלש תכיפות הן תכף לגאול' תפלה תכף לסמיכה שחיט' תכף לנט"י ברכה. תכף לנט"י דמים אחרונים ברכת המזון ולא יאכל כלום עד שיברך על מזונו וכל זמן שלא נטל מים אחרונים הוא מותר לאכול אע"ג דגמר וסילק ומשח ידיו בשמן ומשנטל ידיו אסור. ולדידן שאין אנו נוטלין מים אחרונים אפי' המברך ברכת המזון כדפרי' לעיל בהלכות ידים לא הוי סיום סעודה עד שיאמר הבו ונבריך כההיא דערבי פסחים דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוי יתבי בסעודתייהו והוה קאי עלויהו רב ייבא סבא אמרו לי' הב ונבריך והדר אמרו לי' הב ונשתי אמר להו הכי אמר רב כיון דאמר הב ונבריך אסור למשתי. ולמאן דרגיל במים אחרונים נטילת ידים הוה סיום סעודה ואסור לו לאכול ולשתות עד שיברך ברכת המזון כדפרי' רבינו שלמה בשמעתין וכן פי' בשחיטת חולין. וכן רבינו שמואל בפ' ערבי פסחים כיון דאמר הב ונבריך אסור למשתי עד דמברכי ברהמ"ז וכן סובר מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק שירליאון: לבתר דסליקו תכא מקמייהו כו' כתב מורי רבי' יהודה ב"ר יצחק שירליאון מיכן משמע שהיו רגילים להגביה השלחן לפני ברהמ"ז ודלא במנהג העולם שמקפידין שלא להסיר הלחם ופריסת המפה לפני ברהמ"ז דהא הכא משמע שהיו מסלקין התכא מיהו אין מכאן ראי' כי להם היו שלחנות קטנות שכאו"א אוכל בפ"ע על שלחנו ולא היו מסלקין השלחן כ"א לפני האורחים ולא לפני המברך. ולכך אנו שאנו רגילין לאכול כולנו יחד בשלחן אחד אין נאה לסלק המפה והלחם עד ברכת המזון. והרב רבי' יוסף פי' כי יש מקומות שנוהגין שלוקחין המפה והלחם ומניחין אותן לפני המברך אבל לגמרי נראה שאין לסלק את התכא קודם ברכת המזון עכ"ל:
1