אור זרוע, חלק א קפ״וOhr Zarua, Volume I 186
א׳אמר אביי נקטינן שנים שאכלו מצוה ליחלק. כבר פי' לעיל בהלכות המוציא. תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק בד"א כששניהם סופרים אבל אחד בור ואחד סופר סופר מברך ובור יוצא ולא בתורת זימון דאין זימון בשנים כלל. יש מביאין מכאן ראי' שהנשים יוצאות בברכת הזימון שלנו אע"פ שאינן מבינות בלה"ק וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק שירליאון דאין זאת ראי' דדילמא מיירי הכא שהבור אינו יודע לברך אבל מבין הוא בלה"ק ויודע מאי קאמר. אך רבינו שלמה פי' בעלמא שיוצאות דתנן בפרק הקורא במגילה הלועז ששמע אשורית [יצא] אע"פ שאינו מבין כלל לשון הקודש. וכתב מורי רבי' יהודה בר יצחק שירליאון דיש לומר דפרסומי ניסא שאני כדאמר רבינא התם אחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן מאי ניהו אלא פרסומא ניסא שאני וכו':
1