אור זרוע, חלק א רי״דOhr Zarua, Volume I 214
א׳חמשה דברים חייבים בחלה החיטין והשעורין והכוסמין ושבול' שועל ושיפון הרי אלו חייבים בחלה ומצטרפין זע"ז ירושלמי כתיב והי' באכלכם מלחם הארץ תרומה וגו' הייתי אומר כל הדברים יהיו חייבים בחלה ת"ל מלחם הארץ ולא כל לחם ואי מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חטים ושעורים בלבד שאר מינים מניין ת"ל ראשית עריסותיכם ריבה ריבה דכל ר' יוסי בשם רשב"ל אזלית לקסרין ושמעית ר' אהא בר' זעירא אמר אבא הוה אמר לה בשם ר' ישמעאל נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם האמור בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ [אף לחם האמור בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ] ובדקו ומצאו שאין בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינים בלבד ושאר דברים אינם באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון ר' ישמעאל בר נחמני שמע כולהון מן הדין קרייא ושם חטה שורה [ושעור'] נסמן וכוסמת גבולתו ושם חטה אלו החיטין שורה זו שבולת שועל ולמה נקר' שמה שורה שהוא עשוי כשורה ושעור' אלו השעורין נסמן אלו השיפון וכוסמת אלו הכוסמין גבולתו לחם ע"כ גבולתו של לחם ולמדין מן הקבלה א"ר סימון מן דכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמו שהוא כתוב בתורה: חמשה דברים חייבים בחלה החטים והשעורין והכוסמין וש"ש ושיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זע"ז פי' מצטרפין זע"ז לשיעור חלה וזו המשנה היא שנויה בפ' ר' ישמעאל במנחות והתם בגמ' יליף לה כדיליף לה בירושלמי כדפי' לעיל. ואמר התם תנא כוסמין מין חטין ש"ש ושיפון מין שעורים ומהתם מייתי ראי' רבינו יצחק בר' שמואל זצ"ל דלענין חלה מתניא האי ברייתא דהאי ברייתא מייתי לה נמי בפ' כל שעה ופי' התם ר' שלמה דלענין תרומה איירי משום דאין תורמין ממין על שאינו מינו והקשה רבינו יצחק בר' שמואל דתנן בפ"ב דתרומות זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה ע"ז אפי' מן היפה על הרע ותנן דפ"ק דכלאים החטין והזונין אינן כלאים זב"ז השעורין וש"ש הכוסמין והשיפון הפול והספיר אינם כלאים זב"ז והתם זוגי זוגי קתני דלא מצינו למימר דכולם אינם כלאים זב"ז דא"כ הוה קשה לשמעתין דהוה משמע דכוסמין מין שעורים ולא מין חיטין והכא משמע איפכא אלא ע"כ זוגי זוגי קתני והכי אמר התם בירושלמי לרדיא ר' יוסי בשם ר' יוחנן כולן זוגות זוגות מה על כל פירקא את אמר או על הא מילתא מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא בהם בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה ואמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן הדא אמר על כל פרקין את אמרת ר' בא בשם רב כולהון זוגות זוגות אלמא דש"ש ושיפון שני מינין הם ושעורין ושיפון נמי שני מינין הם והוא הדין לתרומה כדפי' והכא קתני דמין אחד נינהו. הלכך נראה לרבינו יצחק בר' שמואל דלענין חלה איירי דאע"ג דלענין תרומה הוה שני מינין גבי חלה דניטלת מעיסה מצטרפין הואיל ועיסותיהן דומות זל"ז ולא חשיבי נמי שני מינין כשהן תבואה דהכי מוכח פ' ר' ישמעאל דתנן החטים והשעורים ועלה קתני בגמ' תנא כוסמין מין חטין אלמא גבי חלה מתנייא. מעתה קשיין אהדדי דמתני' תנן ומצטרפין זע"ז דמשמע דכולהו חמשה מצטרפין אהדדי לענין חלה ובההיא ברייתא קתני כוסמין מין חטין ש"ש ושיפון מין שעורים א"כ חטין וכוסמין מצטרפי אהדדי והני תלתא אהדדי ולא כולהו זע"ז ותנן נמי לקמן בפ' שתי נשים איזהו מין במינו החיטין אינן מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין השעורים מצטרפות עם הכל חוץ מן החטים משמע התם דכוסמין מצטרפין בהדי שעורים וחטין לא מצטרף בהדי חד מינייהו כ"א בהדי כוסמין ופי' רבינו יצחק בר' שמואל דה"ק כוסמין מין חטין כלומר אף מין חטין וכש"כ מין שעורים וש"ש ושיפון מין שעורים ולא מין חטין. הלכך כוסמין וש"ש ושיפון ושעורין מצטרפי אהדדי וכוסמין מצטרפי נמי בהדי חטין וחטין לא מצטרפי אלא בהדי כוסמין דוקא. וש"ש ושיפון ושעורים מצטרפי בהדי כוסמין ולא מצטרפי בהדי חטין. והשתא קשי' מתני' דקתני חמשה דברים חייבים בחלה ומצטרפין אהדדי ולא נהירא למימר דלצדדין קתני דמצטרפין וכדפרי' מדקתני הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין. ופי' רבינו יצחק בר' שמואל דמתני' איירי בכולל שכללן ועשה מהן עיסה ביחד אז מצטרפי כלהו אהדדי. ומתני' דפ' כל שעה ופ' ר' ישמעאל ומתני' דלקמן בפ' שתי נשים מיירי כגון שעשה כל אחד ואחד עיסה לבד והקיפם אהדדי ורוצה להפדיש חלה מזה על זה דאין מפריש מזה על זה אלא כדפי'. והכי מוכח ההיא דפ' שתי נשים דקתני שתי נשים שעשו שתי קבים ונגעו זה בזה אפי' הן ממין אחד פטורין ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור איזהו מין במינו החטים אינם מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין וכו'. אלמא דבהכי איירי שעשה כאו"א עיסה לעצמו. והתם אמרו בירושלמי תמן תנינן איזהו מין במינו החטין אינם מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין וכו' ר' יוסי אמר לה סתם ר' יונה בשם ר' יוחנן תמן בנשוך ובאן בבלול. תני ר' חייא וכן כולן שבללן תבואה קמחין ובציקות מצטרפין עם ראשי עסיות אמר ר' (אסי) [יוסי] וההן נשוך לאו (במעורב) [במעורס] הוא ואת אמרת אינו מצטרף אף הכא אינו מצטרף. פי' ר' חייא הי' שונה שאם לש בצק ואין בו שיעור חלה. ולקח קמח או תבואה בעין כמו שהם ובללן עם הבצק צטרפין עם הבצק לשיעור חלה ולחייבו בחלה וקא מהדר לו ר' יוסי שאין זה אלא כמו נשוך דפרי' לעיל דאין מצטרף. ראשי עסיות כמו ראשית עריסותיכם. ונראה בעיני דקיי"ל כר' יוסי דאין מצטרפין דאמ' בפ' ר ישמעאל במנחות תנא התבואה והקמחין והבציקות מצטרפין זה עם זה. למאי הלכתא אמר רב כהנא לענין חדש. רב יוסף אמר לענין חמץ בפסח. רב פפא אמר לענין מעשר שני דאי אכיל להו חוץ לחומה לקי. רבא אמר לענין טומאת אוכלין ואלו לענין חלה ליכא מאן דאמר. הלכך כר' יוסי קיי"ל דלא מצטרפו לחלה: ירושלמי מהו שילקו על חלתו דבר תורה. ר' יונה בשם ר' יוסי ר' אבהו בשם ר' שמעון ב"ל אין לוקין על חלתו דבר תורה. אמר ר' יעקב ב"ר אחא רשב"ל כדעתי' דאתפלגון הפגול והנותר ששחקן. ר' (יונה ור') יוחנן אמרו לא בטלו זה את זה. אמר ר' יוסי תמן זה אסור וזה אסור. ברם הכא שני דברי' רבים על אחד מבטלין אותו וכבר בטלו עד שלא נעשו איסור אלו עשה חמש עיסות מחמשת המינין ועירבן ואמר רשב"ל אין לוקין על חלתו דבר תורה יאות. פי' קא מבעי' לי' היכא שלש עיסה מחמשת המינין אי לקי על חלתו אי לא ופשיט לי' דחייב בחלה דאורייתא כדתנן במתניתין דמצטרפין אלא הא מספקא ששני מינין מבטלין האחד והוה לי' התראת ספק דלא ידענא איזה בטל את חבירו ולא לקי א"ד אין מבטלין זה את זה ולקי עלה מן התורה. וארשב"ל אין לוקין עליו ומבטלין זר את זה והויא התראת ספק ולא לקי אלא מדרבנן ואמר ר' יעקב בר אחא רשב"ל לטעמיה דאמר הפיגול והנותר שבללן ואכלו פטור דבטלו זה את זה והוי' לה התראת ספק והכי מפ' לה בפ' התערובות הלכך הכא נמי בטלו זה את זה והוי לה התראת ספק. ר' יוחנן דאמר גבי פיגול ונותר לא בטלו זה את זה התראת ודאי היא ולקי מן התורה וקמהדר ליה ר' יוסי דהכא אפי' ר' יוחנן מודה כדמפרש טעמא:
1