אור זרוע, חלק א רכ״בOhr Zarua, Volume I 222
א׳מתני' עיסת הכלבים בזמן שהרועי' אוכלים אותה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עלי' ומזמנין עלי' ונעשי' ביו"ט ויוצא בה ידי חובתו בפסח אם אין הרועים אוכלים אותה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עלי' ואין מזמנין עליה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ואינה נעשי' בי"ט בין כך וב"כ מטמאה טומא' אוכלין: ירושלמי איזהו עיסת כלבים רשב"ל אומר כל שעירב בה מורסין פי' בזמן שלא עירב בה מורסין כל כך שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה דאוכל בני אדם הוא ולחם קרינא בי' ומערבין ערובי חצירות ומשתתפין בה שיתופי מבואות ומברכין עליה המוציא. ומזמנין עלי'. פי' אם אכלו שנים לחם נאה והשלישי אבל מזו העיסה מזמנין. ונעשית בי"ט. פי' הואיל והרועי' אוכלי' אותה לחם קרינא בה. ואם אין הרועים אוכלים אותה שעירב בה כ"כ הרבה מורסין שאין הרועים יכולים לאבול ממנה אינה חייבת בחלה:
1