אור זרוע, חלק א רכ״דOhr Zarua, Volume I 224
א׳מתני' האומר כל גורני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת: ירושלמי עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום בל תחרוש. בל תזרע. בל תחסום. מפריש לקט שכחה פאה. מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני וחלה. ר' יצחק כדאתי מיסב לתרתי ידוי הוא פושט עשרתי' אצבעתיה ופריס ואמר הרי קיימתי עשר מצות. חלה על הכל תרומה על הכל. לה' זה השם המיוחד. מנין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת ת"ל מראשית. ולא כל ראשית לא שנא חלה ל"ש תרומה. בתרווייהו כתיב בהן ראשית. ובעינן שירים הנכרין:
1
ב׳הדרן עלך חמשה דברים
2