אור זרוע, חלק א רכ״הOhr Zarua, Volume I 225
א׳פירות ח"ל שנכנסו לארץ חייבין בחלה. יצאו מכאן לשם ר' אליעזר מחייב (וחכמים פוטרין) [ור"ע פוטר] ועיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות. פי' רבי' יצחק מסימפו"נט דלענין חלה במחוברת דמיא וחייבת בחלה. ונאכלת בידים מסואבות דמי פירות אינם מכשירין וכן נראה בעיני דה"ג חייבת בחלה ול"ג פטורה מן החלה דאמר עלה בירושלמי ר' יוסי בר חנינא ר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא היא דתנינן תמן במס' טבול יום עיסה שהוכשרה במשקין ונילושה במי פירות ר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא משום ר' ידושע פסל את כולה ר' עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו פי' הכי היכי דלר' יהושע מי פירות מחברין להיות כל העיסה א' שפסל את כולה ה"נ מחברין לענין חיוב חלה ולר' עקיבה דאמר משמו לא פסל אלא מקום מגעו דמי פירות אין מחברין ה"נ אין מחברין לענין חיוב חלה. רשב"ל מה פליגין כשהוכשרה. פי' במשקין ואח"כ נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר אבל אם נילושה במי פירות ואח"כ הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר. פי' מי פירות אין מחברין לעיסה לחלה וה"ה שאין מחברין להכשיר הלכך עיסה שנילושה במי פירות לכ"ע פטורה מן החלה. ר' חייא בשם ר' יוחנן אמר דברי הכל היא. פי' מתני' דקתני חייבת בחלה אע"ג דר' עקיבה אמר אין מי פירות מחברין לטומאה מודה הוא הכא שמי פירות מחברין לחלה ר' חייא בר בא בשם רבי יהושע בן לוי אין לך מחבר מכולן אלא שבעה משקין בלבד. והשתא לרשב"ל לכ"ע עיסה שנילושה במי פירות פטורה מן החלה אע"ג דקשיא לי א"כ מתניתין אמאן תרמיה. אם לא תאמר דרשב"ל פטורה קתני במתניתין והא לא מסתבר. מיהו ע"כ הכי אית לי' לרשב"ל דפטור' מן החלה אע"ג דלר' יוחנן לכ"ע חייבת בחלה ורשב"ל ליתא במקום ר' יוחנן לבד מהנהו תלת שאני הכא דר' יוסי בר חנינא קאי כוותי' דלר' עקיבה פטורה מן החלה וליתא לדר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא וקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו ואפי' תמצא לומר דהיינו דוקא היכי דפליגי בסברא דנפשייהו אפ"ה קיי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל ואפי' יחיד במקום רבים כמו גבי כשות פ' תולין ואפי' תלמיד במקום רבו כמו ר' עקיבה במקום ר' אליעזר בכיצד מברכין גבי אביונות וקפריסין. וחלת ח"ל דרבנן היא כדפרישי' לעיל דאין לומר דהא דקיי"ל דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל היינו דוקא בגידולי קרקע דמ"ט אימא הכי בלא ראי' ובלי סברא הלכך אתבריר לן דעיסה שנילושה במי פירות בלי מים פטורה מן החלה אפי' נילושה בששה משקין. מידו לענין הלכה למעשה נראה בעיני להחמיר כדברי ר' חייא בר בא בשם ר' יהושע בן לוי דאין לך מחבר מכולן אלא שבעה משקין בלבד וקאי על ר' יוחנן (דהואיל) [דהוא אמר] ר' עקיבה מודה שמי פירות מחברין לחלה וקא מהדר דאין מחבר אלא שבעה משקין בלבד והם השנוים בפרק בתרא (דזבים) [דמכשירין] דתנן שבעה משקין הם הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש. אבל עיסה שנילושה בביצים ובשאר מי פירות אינה חייבת בחלה דלא אקרו משקה לא להכשיר ולא לחבר קלחי קמח להיו' שיעור לחייב בחלה כדתניא בתוספתא דשבת פ' הגוזז מנין לדם שהוא משקה שנא' ודם חללים ישתה. מנין ליין שהוא משקה [שנא' ודם ענב תשתה חמר מנין לדבש שהוא משקה שנאמר ויניקהו דבש מסלע מנין לשמן שהוא משקה] שנא' משתה שמנים משתה שמרים מנין לחלב שהוא משקה שנא' ותפתח את נאד החלב ותשקהו. מנין לטל שהוא משקה שנא' וימץ טל מן הגיזה מלא הספל מים. ותניא כתיב אשר יבוא עליו מים יטמא אין לי אלא מים. מנין לרבות הטל והשמן והיין והדבש והחלב ת"ל וכל משקה אשר ישתה יכול מי תותים ומי רמונים ושאר כל מיני פירות ת"ל אשר יבוא עליו מים מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי אף אני ארבה את הטל היין והשמן והחלב והדבש שאין להם שם לווי ומוציא אני את מי תותים ואת מי רמונים ושאר כל מיני פירות שיש להם שם לווי אלמא לא אקרו משקה אלא הנהו שבעה בלבד לא להכשיר הזרעים ולא לחבר קלחי הקמח לשיעור חלה. בירושלמי אההיא דר' יהושע בן לוי אמר [ר' יוסי] בעי מה את אמרת לחלה או לטומאה אין תימר לחלה כש"כ לטומאה אין תימר לטומאה הא לחלה לא ר' יונה פשיט לה לחלה איתמרת כש"כ לטומאה ר' יונה כדעתי' דר' יונה תני ר' שמעון בן יוחי ריב"ל תני ר' שמעון בן יוחי [דתני רשב"י] ר' טרפון אומר נאמר כאן חלה ונאמר כאן חלת לחם שמן מה להלן עשוי' בשמן אף חלה האמורה כאן עשויה בשמן ושמן אחד משבעה משקין הוא הרי פשט ר' יונה דמלתי' דריב"ל אחלה איתמרת ויליף לה בג"ש דחלה חלה הלכך עיסה שנילושה בביצים או בשאר מיני פירות פטורה מן החלה. כך נראה בעיני אני המחב' יצחק ב"ר משה נב"ה. ושלחתי דברי אל חכמי פרי"ש הרב ר' יחיאל ב"ר יוסף והרב ר' שמואל ב"ר שלמה והשיב לי הרב יחיאל וזה לשונו על חלה שנילושה במי פירות ודאי גרסי' במתני' חייבת וכר' יוחנן קיי"ל ואף מאן דפטר דוקא מדאורייתא לאפרושי על החיוב אבל מניה וביה מיחייב וכן משמע דמדמי לי' לר' יונה כדעתיה [ומביא] ג"ש לחלת לחם שמן אבל לכ"ע מדרבנן מחייב ובשאר משקין אפשר שיש לו להפריש בלא ברכה עכ"ל. ואין נראין לי דבריו דע"כ ר' יוחנן וריב"ל הלכה כריב"ל כדפסיק ר"ת מכח ההיא דמגילה דפ' בני העיר דאמר רב פפי משמי' דרבא מבי כנישתא לרבנן שרי מבי רבנן לכנישתא אסיר ורב פפא משמי' דרבא אמר איפכא אמר רב אחא ברי' דרבא כוותי' דרב פפי מסתברא דאמר ר' יהושע בן לוי ביהכ"נ מותר לעשותו ביהמ"ד ש"מ וקשי' לי' לר"ת דאדרבה כוותי' דרב פפא מסתברא דר' יוחנן כוותי' דכתי' ואת הבית הגדול שרף באש פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ח"א מקום שמגדילים בו תורה וח"א מקום שמגדילים בו תפלה תסתיים דרבי יהושע בן לוי דאמר מקום שמגדילים בו תורה דאמר ר' יהושע בן לוי ביהכנ"ס מותר לעשותו ביהמ"ד תסתיים והשתא דאמר ריב"ל כרב פפי ור' יוחנן כרב פפא נימא דכדרב פפא מסתברא אלא אמר ר"ת דמדלא קאמר הכי ש"מ דר"י וריב"ל הלכה כריב"ל. הלכך האי דאתינא עלה נמי אין הלכה כר' יוחנן אלא כריב"ל. והאי נמי דכתב מאן דפטר דוקא מדאורייתא אבל מדרבנן חייב לא ידענא מנא לי' דמאי קשי' לי' דאימא הכי. ותו דכתב דבשאר משקין יש להפריש בלא ברכה הרי סותר את דבריו דאי מדרבנן אמאי לא יברך הא כל דרבנן בעי ברכה בפ' במה מדליקין. הלכך אין נראין דבריו כלל. והרב ר' שלמה ב"ר שמואל השיב לי וזה לשונו אמנם לפי סברתי אין הלכה כר' בא בשם ריב"ל כ"א כר' יוחנן או כר' יוסי בר חנינא דבין לרשב"ל ובין לר' בא בשם ריב"ל מפקי המשנה של מס' חלה ממשמעותה שהרי סתם משנה דמס' חלה קא מחייב עיסה שנילושה במי פירות וחייבת בחלה משמע בכל מיני פירות. ולריב"ל לא הויא חייבת בחלה כי אם בשבעה משקין בלבד וכש"כ לרשב"ל דסתם משנה דחלה לא כוותיה ולר' יוחנן ולר' יוסי בר חנינא הויא סתם משנה דחלה כמשמעותה עכ"ל. ולא ישרה תשובה זאת בעיני דמאי קשי'. דמתוקמא מתניתין לר' יהושע בן לוי בשבעה משקין דהם עיקר מי פירות. רבות כהנה בתלמוד הלכך נראה בעיני הלכה למעשה כדפרישי':
1