אור זרוע, חלק א רכ״חOhr Zarua, Volume I 228
א׳מתני' חמשת רבעים קמח חייבים בחלה הן ושאורן וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבין ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין. פי' הקמח עם השאור ועם הסובין והמורסן שמעורב שם אם יש בכולן חמשת רבעים מצומצמים חייב בחלה: ירושלמי אמר ר' יוחנן דרך עיסה שנו כאן. אמר רשב"ל רשב"ג היא דרשב"ג אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור תלמידו דר' חייא ב"ר בא בשם ר' ליליינא בשם ר' יהושע בן לוי דברי הכל היא אמר ר' מנא אע"ג דלא א"ר יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה דא"ר יוחנן דרך עיסה שנו [כאן] וכאן מכיון שנטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן אין זו דרך עיסה. פי' רבינו שלמה בפ' אלו עוברין חמשת רבעים לוגין צפוריים שהן שבעת קבין ועוד מדבריים שזה שיעור העומר שהיתה עיסת מדבר שנאמרה בו חלה שנאמר ראשית עריסותיכם [כדי עריסותיכם דהיינו עיסת מדבר שהוא] עומר לגלגולת והוא עשירית האיפה והאיפה שלש סאין וסאה ששה קבין מדבריות חשוב עישור שלהן ותמצא שבעת רבעי קב וביצה וחומש ביצה כיצד חלוק שלש סאין שהן י"ח קבין ועשה מהן רבעי קב דהיינו לוגין ותמצא בהן שבעים ושנים טול עישור של שבעים הרי שבעה והשנים הנשארים י"ב ביצים הן עישור שלהן ביצה וחומש הרי שבעת רבעים ועוד דהוא ביצה וחומש ובירושלים הוסיפו על המדות שתות מלבד שהוא חומש מלגיו שנתנו שש מן הראשונות בתוך חמש אחרונות הרי ששת רבעים הראשונים נעשו חמש והרובע וביצה וחומש ביצה הנותרים נעשו רובע כשהרובע ששה ביצים עשה מהם חמשה ביצים גדולים והביצה וחומש ביצה נעשו ביצה גדולה שנתוסף חומשא מלגיו דהוא שתות מלבר הרי שש ביצים גדולים דהוא [רובע קב] גדול הרי העומד המדבר שש רבעי' ירושלמיים וסאה ציפורית עודפת על ירושלמית בשתות מלבד כדאמר בעירובין הרי העומר המדבר שהי' ששת דבעי' ירושלמיים נכנס בחמש צפוריים עכ"ל:
1