אור זרוע, חלק א ר״לOhr Zarua, Volume I 230
א׳מתני' ר' אליעזר אומר ניטלת מן הטהור על הטמא כיצד עיסה טמאה ועיסה טהורה נוטל כדי חלד מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף וחכמים אוסרים. בפרק כשם פריך והתניא כביצה והתם מפרש לה ירושלמי ואין הבית מצטרף דבר שהוא מקפיד על תערובתו אין הבית מצרף שאין מקפיד על תערובתו הבית מצרף. שמעי' מיכן שבית מצרף לחלה לענין דהוי מוקף וביש בכל אחד שיעור חיוב חלה כדהכא שהם שתי עיסות דסתם עיסה יש בה שיעור חלה והשתא אע"פ שאינן מוקפות ונוגעין אהדדי הבית מצרפן כאילו הן מוקפין ונוגעין אהדדי ונוטל חלה אחת מזאת על זאת. אבל אם לש פחות מכשיעור אין הבית מצרף לענין חיוב חלה אלא דוקא תנוד או סל ואפילו לענין מוקף נראה בעיני אינו מצרף אלא שבראשונה היו מוקפין והשתא נפרדו שהבית מצרפן אבל אם לא היו מוקפים מעולם אין הדבר דומה שיהא הבית מצרפן. לכאורה מסתייעא מילתא מפרק אלו עוברין ירושלמי דפריך התם אדרבי אליעזר דאמר דמשייר אחת בתנור וקורא לה שם כדפריש' לעיל בפרקין ופריך תמן אמר ר' ירמיה בשם ר' זעירא שני חצאי זתים פי' של חמץ בתוך הבית אין מצרף. בתוך הכלי הכלי מצרף והבא הוא אומר הבין. פי' שמצרף אותה שבתנור עם אותה שרדה לחוץ א"ר (ירמיה) [יוסי] תמן עד שהוא באויר הבית מצרף לחלה ואין קרקע הבית מצרף לחמץ פי' ליכא למפרך מחמץ אחלה דלענין חלה כדי לתרום מן המוקף אפי' אויר הבית מצרף ולענין חמץ אפי' קרקע הבית אינו מצרף אבל אין לפרש דקרקע הבית אינו מצרף לא לחלה ולא לחמץ ואויר הבית דוקא הוא דמצרף לחלה דהא לאותה שבקרקע התנור מונחת קורא לה שם אלא ודאי ה"ק דלענין חלה אפי' אויר הבית הוא מצרף והתם כבר היו מוקפות כולם בתנור ועלה קאמר דאויר הבית מצרף ש"מ דהא דאמרי' דהבית מצרף דהיינו היכא שכבר היו מוקפות ונפרדו הבית מצרפן לענין לתרום מן המוקף אבל היכא שלא היו מוקפות מעולם התם אין הבית מצרף. מיהו ראי' ברורה אין לי משם דאע"ג דהתם קאי אהיכא שכבר היו מוקפות בתנור דילמא ה"ה היכא שלא היו מוקפות מעולם ויש בכל אחת שיעור חיוב חלה שהבית מצרפן לענין מוקף. ולכאורה מתני' דשתי עיסות משמע הכי שלא היו מוקפות מעולם דהא אחת טמאה ואחת טהורה ונראה כמו דוחק לומר שבעוד שהיו שניהם טהורות היו מוקפות וכשנפרדו נטמאת אחת מהן. ירושלמי בעיסה תחלה פי' דראשון עושה שני בחולין שם צריך לעשות בכי האי גונא בפחות מכביצה אבל בעיסה שני' אין לשני מגע אצל טבל ויכול להסמיך כל הטהורה לטמאה מאחר שמפריש כדי חלתו מן הטהורה דהוי להו חולין ואין שני פוסל בחולין כלום. וחכמים אוסרים. פי' ליטול אפי' בכי האי גונא מי הטהור על הטמא אבל נוטל מן הטמאה חלתה ומן הטהורה חלתה. ר' טבי בשם ר' יאשי' בשם ר' (יוחנן) [ינאי] הלכה כר' אליעזר ור' יצחק ב"ר נחמן בשם ר' (יהושע) [הושעיא] הלכה כר' אליעזר ר' הונא בשם [ר'] חנינא אין הלכה כר"א ר' יוסי בר בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כר' אליעזר אתי עובדא קמי ר' אמי ולא אורי אמר תרי כל קבל תרי אינון אמרין לי' והא רב (נחמן בר יצחק) [יצחק בר נחמן] אורי אפי' כן לא אורי:
1
ב׳הדרן עלך פירות חוץ לארץ
2