אור זרוע, חלק א ר״נOhr Zarua, Volume I 250
א׳מתני' ישראל שהיו אריסים לעכו"ם בסוריא ר' אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית ור"ג פוטר. ר"ג אומר שתי חלות בסוריא ר' אליעזר אומר חלה אחת אחז קולא של ר"ג וקולו של ר"א חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתיהן. ירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן לא חייב ר"א אלא בחכירי בתי אבות כגון מהלין דבית ר' ינאי. תני רבי חלפתא בן שאיל קנס קנסן [ר' אליעזר] מה נפיק מביניהן אריסים לשעה מ"ד קנס חייב מ"ד בחכירי בתי אבות פטור. פי' קנס קנסן ר' עקיבא שלא ישתקעו בסוריא ע"א שלא יהיו אריסים לעכו"ם. פי' רבינו יצחק דסימפ"נט האי דחזרו לנהוג בשתיהן כר"ג משום דתניא הרוצה לעשות כדברי ב"ה עושה כדברי ב"ש עושה כקוליהן ובחומריהון אבל העושה בקולי ב"ה ובקולי ב"ש רשע בחומרי ב"ש ובחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר הכסיל בחושך הולך. ירושלמי ר' בון בר חייא בעי וכמה דאת אמר שתי חלות בסוריא ודכוותה שתי תרומו' בסוריא אמר ר' חגי חלה אין אחריה כלום תרומה יש אחרי' כלום אם אומר אתה כן נמצא התרומה שהוא מפריש טבולה היא למעשרות. פי' רבינו יצחק בר אברהם דכיון שכבר חלה שם תרומה על הראשונה נמצאת שהשני' אין שם תרומה עלי' והרי היא טבולה למעשרות ואם לא יפריש מעשר כי אם לפי החשבון הנשאר נמצא שהוא אוכל טבל ואע"פ שהי' יכול לתקן אם הי' מפריש לפי חשבון התרומה שני' והנשאר מ"מ לא החמירו כיון שיכול לבוא לידי קלקול אם לא הי' מפריש רק לפי חשבון הנשאר. ועוד הי' יכול לבוא לידי קלקול אם יתננה לכהן מיד ועדיין לא הפריש מעשר שכן הי' דרכם כדמוכח בירוש' דמעשרות שהמעשרות ניטלין מן הבית. אבל תרומה ניטלת מן השדה דאי אפשר לגורן שתיעקר אא"כ נתרמה ממנה תרומ' גדולה זה הטעם הוא עיקר שלא תיקנו שתי תרומות כי היכי דתיקנו שתי חלות כדתנן בסמוך. אבל רבי' יצחק ב"ר שמואל הי' מפרש דהיינו טעמא שהחמירו בחלה יותר משום דחלה שייכא בכל אדם המגלגל עיסתו וחשו שלא תשכח תורת חלה אבל תרומה אין רגילה אלא בבעלי קרקעות וממרחי' תבואתם ועיקר טעמא דמלתא כדמפרש בירושלמי כדפרישת:
1