אור זרוע, חלק א רנ״גOhr Zarua, Volume I 253
א׳מתני' הקישות והמלפפון אינן כלאי' זב"ז ר' יהודה אומר כלאים ירושל' א"ר יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה א' מפיטמ' של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח אדם נוטל מעה א' מפיטמא של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון ר' יהודה אומר עיקרן כלאים אדם נוטל מעה מפיטמא של אבטיח ומעה מפיטמא של תפוח ונותנן בגומא אחת מתאחין ונעשין כלאים ומשום כך צווחין לי' בלשון יון מלפפינון. פי' מעה לזרע קורין מעה כשנוטל הזרע של צד הפטמא של קישות פעמים שמשתנית צורתו ונעשית אבטיח וכן נמי כשנוטל מזרע של צד הפיטמא של אבטיח וזורעו פעמים שנשתנית ונעשית מלפפון הלכך יש לנו לחשכו מין אחד כדאמר לעיל זורעין חטין ומפקין זונין כלומר לפעמים ולא שיהי' כל שעה כן. פ"ב דתרומות תנן הקישות והמלפפין מין אחד ר' יהודה אומר שני מינין ולתרום מזה על זה מיירי רבי יהודה לטעמי' ורבנן לטעמייהו. והכי מפרש לה התם כירושלמי הקישות והאבטיח מה אמר בה ר' יהודה נשמענה מן הדא הקישות והאבטיח והמלפפינות אינן כלאים זב"ז ר' יהודה אומר כלאים נאמר הקישות והמלפפינות אינן כלאים האבטיה והמלפפינות אינו כלאים ר' יהודה אומר כלאים הקישו' והאבטיח צריכא פי' אני יכול להעמיד הברייתא דלצדדין קתני ולא תפשוט מינה הקישות והאבטיח ומדשקיל וטרי סתמא דתלמודא אליבי' דר' יהודה איכא למימר דסבר הלכה כר' יהודה ואיכא למיחש לה:
1