אור זרוע, חלק א רנ״בOhr Zarua, Volume I 252
א׳מתני' החטים והזונין אינם כלאים זב"ז השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון הפול והספיר הפורקדן והטופח ופול הלבן והשעשועית אינם כלאים זב"ז. ירוש' החטים והזונין אינם כלאים זב"ז הא עם השעורים כלאים דבר שאינו אוכל הוינן מטעי ומתני כלאים א"ר בא בר זבדא שכן מקומו' מקיימין אותן ליונים א"ר בא ב"ז כר"א דתנינן תמן המקיים קוצים בכרם ר"א אומר קידש כו' מאי טעמא דר' אליעזר מכיון שמקיימין אותן במקו' אחר נאסר] מינן בכ"מ. ולא ר' בא בר זבדא כר' אליעזר אין דרך בני אדם להביא [קוצים ממקום למקום ברם הכא דרך בני אדם להביא] זונין ממקום למקום מעתה יהיו כלאים עם החטים אמר ר' יונה מין חטין הן אלא שהפירות מזנין כהדא דתני לא תזנה הארץ מיכן שהפירות מזנין ואמרינן בב"ר ר' לילייני בר טביא משום ר' יצחק אף הארץ זונת הוו זרעין לה חטין ומפקא זונין והני זונין מדור המבול הם ולא חזו לאכילה אלא ליונים דתנן במס' תרומות אם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומ' חוץ מן הזונין על החטין שאינו אוכל. ירושלמי ר' יוסי בשם ר' יוחנן כלהון זוגות זוגות מה על כל פרקא אתאמרת או על דא הלכתא מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוג' ואמר הדא פליגי על ר' יוחנן הדא אמרה על כל פירקא אתאמרת רבי בא בשם רב כלהון זוגות זוגות וההיא דפר' ר' ישמעאל במנחות דתנא כוסמין מין חטין שבולת שועל ושיפון מין שעורים פירשתי בפ"ק דחלה:
1