אור זרוע, חלק א ש״חOhr Zarua, Volume I 308
א׳מתני' הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה. פי' לסייג מלשון סוגה בשושנים שנטע אילנות לעשותן גדר לכרם סביב כדכתיב במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. ולקורות שמגדל הנטיע' לעשות ממנה קורה לבית ולא לאכול פירותיה. ירושלמי כתיב ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור. מעתה אותו של מאכל אפילו חישב עליו לסייג יהא חייב. פי' היכא שנטעו למאכל וחנט. אפילו לאח"כ חישב עליו לעצים חייב דבתר נטיעה אזלי' ולא בתר מחשבתו דהאידנא:
1