אור זרוע, חלק א ש״טOhr Zarua, Volume I 309
א׳מתני' ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור. הפנימי פי' יחור הפנימי והחיצון יחור החיצון. ירושלמי ר' יוסי למר מתחלתו ממשמע שנא' ג' שנים יהי' לכם ערלים לא יאכל וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתו' מדבר מה ת"ל ונטעת' כל עץ מאכל אלא כל שהוא למאכל חייב פי' כגון יחוד הפנימי. לסייג לעצים ולקורות כגון יחוד החיצון פטור. ותו אמר בירושלמי לקמן בשמעתין ר' שמעון בן יקים בעי קומי רבי יוחנן נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג. א"ל היא הדא היא הדא. פי' את של סייג פטור ואת של מאכל חייב. כיצד הוא יודע פי' כמה ידע עד היכן למאכל עד היכן לסייג. א"ר יונה מביא זמורה ומסיים פי' ומסמן עד כאן לסייג ומיכן למאכל. ר' זעירא בעי ניחא צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג גדל מתוך איסור ואת אמרת הבין. ר' זעירא כדעתי' דאמר ר"ז בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. ירושלמי נטעו לסייג וחישב עליו למאכל בא במחשבה. למאכל וחישב עליו לסייג לא כל הימנו. פי' אבל לסייג וחישב עליו למאכל מחשבתו מחשבה וחייב כדאמר בסמוך נטעו שנה ראשונה לסייג מיכן ואילך חישב עליו למאכל מכיון שעירב בו מחשבת חיוב יהא חייב. והתנינן ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחצון פטור. תמן למאכל לעולם ברם הכא מכיון שעירב בו מחשבת חיוב יהא חייב. נטעו שלש שנים לסייג מיכן ואילך חשב עליו למאכל והוסיף ר' ירמי' אמר תוספ' פטור. רבא אמר תוספ' חייב אמר ר' יוסי הדא דר' ירמי' מתחמיא קשיא ולית היא אלא ניחא כהדא דתני שדה שהביאה שליש לפני עכו"ם ולקחה ישראל ר' עקיבה אמר התוספ' פטור וחכ"א התוספת חייב והכא עיקרו פטור ותוספתו חייב:
1