אור זרוע, חלק א שכ״גOhr Zarua, Volume I 323
א׳מתני' ענקוקלות והחרצנים והזגין והתמד שלהן קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזין והגרעינין אסורין בערלה ובאשירה ובנזיר ומותרי' ברבעי והנובלות כולן אסורות. ענקוקלות ירושלמי ר' זעירא וחד מן רבנן בשם רב ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש אמר ר' יוסי בר בון אפי' לקו משהביאו שליש אמר רבי חייא בר אבא לשון נוטריקין הוא ענבים דלקו תלתיהון ובערוך בת' ענקוקלות ענבים שבראשי הגפנים כמ"ש רב אחא משבחא בשאילתות והי נינהו קטינייתא כדאמר קנוקנת גפנים עכ"ל. החרצנים והזגין. בפ' שלשה מינין תנן אלו הן החרצנים ואלו הן הזגין חרצנים אלו הן החצונים. הזגין אלו הן הפנימיים. דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל. והתמד שלהן. פי' שעשה מהן תמד. קליפי הרמון והנץ שלו. פי' פרח שע"ג פטמא והגלעינין פי' של שאר פירות. ומוכח בערוך ערך גלען וערך גרע דגלעינין וגרעינין חדא נינהו ותנן פרק ד' דשביעית מאימתי [אין] קוצצין את האילנות בשביעית ב"ש אומרים כל האילנות משיוציאו. ובה"א החרובין משישרישו והגפנים משיגרעו ואמר בפרק כיצד מברכין א"ר אסי הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן והא דתנן הגפנים משיגרעו בעת שיהיה בוסר ושיעורו כפול הלבן יש לו גרעינה ואז נקרא פרי ואסור לקוצצו ולהפסידו דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ירושלמי ס"פ ד' דשביעית תני ר' חננא בר פפא חרובין. שלשולן הוא חנטן. גפנים משיגרעו. אמר ר' יונה. משיזחילו מים כד"א כי יגרע נטפי מים. ובריש גמרא דפ' המוציא יין איבעי' להו גראינין או גרעינין אמר רבא בר עולא ונגרע מערכך. פי' גרוע שבפירי. פ"א שהגרעינין גורעין את האוכלין. ס"א גלעינין. והנם בערך גלע עד כאן לשון ערוך בערך גרע. ובערך גלען כת' יש ספרים שכתוב בהם גרעינין ופירשתי בערך גרע. ומותרין ברבעי כדתניא בירושלמי פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר ולא פגין. והנובלות בפ' כיצד מברכין תנן על הנובלות אומר שנ"ב ואמר בגמ' מאי נובלות ר' אלעזר ור"ז חד אמר בושלי (תמרא) [כמרא]. וחד אמר תמרא דזיקא ובפרק הקלין שבדמאי קתני ונובלות תמרה ופי' בערוך בערך כמר בושלי כמרא דפ' כיצד מברכין ועל הנובלות שהן תמרים פגים שאין נכשרין לאכילה כלל וכומרין אותו בעפר להתבשל. ותמרי דזיקא פי' בערך נבל הנושר מן הרוח ולא ילקטוהו ביד כדכתיב בנבול עלה מגפן ומאן דאמר בושלא כומרא עמד בקושיא בפרק כיצד מברכין:
1