אור זרוע, חלק א שמ״חOhr Zarua, Volume I 348
א׳מתני' הרוא' כתם על בשרה כנגד בית התורפה טמא' שלא כנגד בית התורפ' טהורה פי' תורפה אותו מקום וכדמפרש ואזיל. על עקבה ועל ראש גודלה טמאה. פי' דהיינו כנגד התורפה כי עקבה כנגד התורפה היא וראש גודלה של רגל מפרש בגמרא משום דבהדי דפסעה עביד ומתרמי. פי' רשב"ם שפעמים הולכת ועוקרת את רגלה אחד ונתנה לפני' ונמשך גופה אחריו ועדיין רגלה השני עומד במקומה נמצא ראש גודלה של אותו רגל שלא נעקר עדיין כנגד בית התורפה וקודם שתעקרנו יכול הדם ליפול מבית התורפה עליו ולכך בנמצא הכתם עליו טמאה בעי ר' ירמיה כשיר מהו כשורה מהו טפין טפין מהו לרוחב יריבה מהו ת"ש על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא [על בשרה] לאו כי האי גונא לא דילמא דעביד כרצועה. פי' רשב"ם רצועה של דם על בשרה כנגד התורפה בעיגול כאצעדה מי מספקא בדם נדה אם לאו ואף על פי שאין לה במה לתלות דדם היורד מן המקור כמין רצועה ארוכה נחית ולא כמין טבעת עגולה. כשורה שורות שורות הרבה לאורך יריכה כזה טיפין כזה ולא איפשט ואע"ג דכתמים דרבנן וספיק' דרבנן לקולא ותנן במתני' שלא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל אפי' הכי הואיל ולא איפשט אזלינן בה לחומרא:
1