אור זרוע, חלק א שמ״טOhr Zarua, Volume I 349
א׳מתני' על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה מבחוץ טהורה על הצדדים מכאן ומכאן טהורה פי' רשב"ם על שוקה מן הארכובה ולמעלה קרי ירכי'. רגלי' כל דפוס הרגל קרוי פרסה. מבפנים בין שתי שוקים כל גובהן מן הארץ דהיינו כנגד בית התורפה. מבחוץ מיכן ומיכן לצדדין של אדם כנגד מתנים טהורה דלא הוה כנגד בית התורפה. ועל הצדדין מיכן ומיכן טהורה. צדדין אחורי השוק כל גבהו כנגד העקב ולפניו כל גבהו כנגד הרגל. ועל הצדדין אשוקה קאי ולא אפרסות קאי משום דבצדדים של רגלים טמא דצדדים היינו עקבה וראש גודלה דאמרינן טמא. וכל הנך דאמרן טמאה בבגדים בדין כתם של חלוק בכל מילי שווין אהדדי כתם בשר וכתם של חלוק עכ"ל. ופ' כל היד פי' רשב"ם דגריס היינו חצי פול. ואמר בגמרא מבפנים וכו' עד רב חייא ברי' דרב אוייא מתני לה בהדיא אמרי דבי (רב) [רבי ינאי] עד מקום חבק וחבק עצמו כלפנים. פירשב"ם שהוא קפץ הירך והשוק שקורין ייר"ט וקאמר עד מקום שהחבק מתחיל קרי פנים וחבק הוא מקום מתיחות הגידין כמו הקילקי והחבק שחובקים שם הירך בשוק יחד סמוך לאותו קפץ. מקום חבק כל כנגד אותו הגיד בלפנים וטמא. תניא בתוספתא פ' בן תשע שנים נמצא לה על קשר אצבעותיה טמאה ומוקמי' לה משום דכולה יד עבידא דנגעה ופי' רשב"ם על קשרי אצבעותיה היינו גב היד דחד מקום הוא:
1