אור זרוע, חלק א שפ״חOhr Zarua, Volume I 388
א׳מתני' כיסוי הדם נוהג בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין. פרש"י משום דבעי למתני בחולין אבל לא במוקדשין נקט לכלהו ומוקדשין חטאת העוף ועולת העוף. גמ' מוקדשים מ"ט לא אילימא מדר' זירא אמר רבא כו' עד מר בר רב אשי א"ק אשר יצוד ציד חיה או עוף עוף בחיה מה חי' אינו קודש אף עוף נמי אינו קודש. אי מה חיה שאין במינה קודש אף עוף נמי שאין במינו קודש אוציא תורין ובני יונה שיש במינן קודש לא בחיה מה חיה לא חלקת בה אף עוף נמי לא תחלוק בו. הקשה רבינו אליעזר ממיץ זצ"ל הואיל דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל מעתה עוף וחיה טמאין ליבעי כיסוי דיאכל יהנה משמע כדפי' ר"ח. דיאכל דעשה נמי יהנה משמע כמו יאכל דלאו כמו ערלים לא יאכל. והכי מוכח פ"ק דכתובות גבי מוגמר דאך אשר יאכל לכל נפש דהיינו יהנה. והא ליכא למימר דא"כ לשתוק מלא יאכל דאצטריך למעוטי אסורי הנאה:
1