אור זרוע, חלק א תפ״גOhr Zarua, Volume I 483
א׳מתני' חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה מפריש טלה לעצמו. וכיון דלעצמו הוא ל"ל לאפרושי לאפקועי לאיסורא מני' ומותר בהנאה לאחר הפרשה אלמא כל זמן דלא מפקע לאיסורא אסור בהנאה. מתני' מני ר' יהודה היא דתניא פטר חמור אסור בהנאה דברי ר' יהודה ור' שמעון מתיר. וקיי"ל כר' יהודה דפטר חמור כ"ז שלא פדאו אסור בהנאה דסתם לן תנא כוותי'. ותו דקיי"ל במי שהוציאוהו ר' שמעון ור' יהודה הלכה כר' יהודה והיכא שלא פדאו וערפו אפי' ר"ש מודה דאסור בהנאה כדלקמן דאמר רבא מודה ר"ש לאחר עריפה שהוא אסור בהנאה ואסור להאכילו לכלבים. מיהו אם קידש בו את האשה אפי' מחיים קודם פדייה מקודשת אפי' לר' יהודה כר' אלעזר דאמר אשה יודעת דפטר חמור איסורא אית בי' ופרקא לי' בשה ומקדשא בהך דביני ביני ולאחר עריפה אפי' לר' שמעון אינה מקודשת וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה ר"ש לאחר עריפה שהוא אסור וכן אמר רשב"ל מודה ר"ש לאחר עריפה שהוא אסור ור' יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת וליתא לדר' יוחנן:
1