אור זרוע, חלק א תק״הOhr Zarua, Volume I 505
א׳מתני' בכור שאחזו דם אפי' מת אין מקיזין לו את הדם ואפי' במקום שאין עושין בו מום (זלזול) [דיכול] לחזור ולהתרפאות המכה דאי שרית לי' במקום שאין עושין בו מום אתי למעבד במקום מום. דברי ר' יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום שלא יחתוך ולא יסדוק את אזנו ואת ניב שפתיו שאין עתיד לחזור ולרפא ר' שמעון אומר יקיז אע"פ שהוא עושה בו מום דסבר ר' שמעון דבר שאין מתכוין מותר ת"ר בכור שאחזו דם מקיזין לו את הדם במקום שאין עושה מום. ואין מקיזין את הדם במקום שעושה מום. דברי ר"מ וחכ"א יקיז אף במקום שהוא עושה מום ובלבד שלא ישחוט על אותו מום. ר' שמעון אומר אף נשחט על אותו מום. ר' יהודה אומר אף מת אין מקיזין לו את הדם. אמר רב ששת ברי' דרב אידי אמר רב [יהודה אמר שמואל] הלכה כר"ש דברייתא דאמר אף ישחוט על אותו מום דכיון דלא היה דעתו להטיל בו מום כדי להתירו אלא כדי שלא ימות לא קנסינן ליה:
1