אור זרוע, חלק א תק״וOhr Zarua, Volume I 506
א׳מתני' הצורם אוזן בכור. פי' פוגם. ה"ז לא ישחוט עולמית דברי ר' אליעזר וחכ"א כשיולד לו מום אחר ישחוט עליו. רבינו שלמה זצ"ל כתב ובכהן מיירי וכן נראה בדבריו דאי בישראל בעליו מאי שייך קנסא. בפ"ק דשחיטת חולין אמר רב (חנא) [הונא] בר רב קטינא ארשב"ל שלש פגימות הן פגימת עצם בפסח. פגימת אוזן בבכור. פגימ' מום בקדשים. וכמה פגימתו כדי פגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן. שאל ר' שמואל לרבינו יצחק זצ"ל אם צרימת אוזן מום מובהק להתירו בשלשה בני הכנסת כמו סימוי עין וקטיעת יד ושבירת רגל והשיב לו שאם נפגמה פגימה קטנה וצפורן חוגרת וצריך עיון אם חוגרת אם לאו לפי שאין נכרת היטב בזה הי' ראוי לחוש. אבל אם נצרם הרבה מן הסחוס נראה לי מום מובהק. ומדנקיט בכל דוכתי צרימת אוזן הצורם אוזן בכור לא ישחוט על אותו מום צרם אוזן הבכור מהו משמע שזה מום ידוע ופשוט לכל ואפי' לעכו"ם כדתנן גבי קסרור נטל פיגיום וצרם באזנו. יצחק ב"ר שמואל:
1