אור זרוע, חלק א תק״חOhr Zarua, Volume I 508
א׳מתני' זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור שלא לדעתו מותר. זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור לאתויי גרמא אם הניח דבילה ובצק ע"ג אוזן הבכור כדי שיבוא הכלב ויטלנו. שלא לדעתו מותר לאתויי מסיח לפי תומו שלא שאלם העכו"ם מה טיבו אלא הם מסיחים לפי תומם עם העכו"ם ואומרים ראה זקן זה לא ישחוט לעולם אלא ע"י מום לא נתכוונו לכך שיטיל בו מום:
1