אור זרוע, חלק א נ״וOhr Zarua, Volume I 56
א׳למדתי משם דעפר וצרור וקיסם לא מהני לאכילה שאם לא כן אמאי לא טעם כל אותו היום כלום ואין לומר שהי' מחמיר על עצמו דהא ואל אעבור על דברי חביריי קאמר מיהו קצת קשה דהואיל ושהה כשיעור ארבע מילין הוה לי' למיכל מדר' אבהו אמר ר"ש בן לקיש ונראה בעיני דר' אבהו אר"ש בן לקיש במתנה מיירי וקמ"ל דאע"ג דהתנה ברב מבעי' לי' להמתין עד ארבע מילין ולא כדפרי' לעיל דמיירי בלא התנה:
1
ב׳פרק כל הבשר אמר רב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיין לא אמרו נט"י לחולין אלא משום סרך תרומה ועוד משום מצוה מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים ורבא אמר מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך דכתי' כל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר ר' אלעזר בן ערך מיכן סמכו חכמים לנטילת ידים לחולין מן התורה א"ל רבא לרב נחמן מאי אסמכתא א"ל דכתיב וידיו לא שטף במים הא שטף טהור הא בעי טבילה אלא ה"ק הא אחר שלא שטף טמא פרש"י מפני סרך תרומה שהידים שניות הם ופוסלות את התרומה אבל חולין לא מהני בהן שני ומפני סרך תרומה שירגילו אוכלי תרומה ליטול ידיהם (הנוהגת) [הנהיגוה] בחולין. מצוה לשמוע דברי חכמים שתיקנוה דכתי' שאל אביך ויגדך וגו' רבא אמר מצוה דאורייתא היא כר' אלעזר בן ערך. מיכן סמכו כדמפרש ואזיל הא שטף במים את ידיו נטהר מנגיעתו בזב בתמי' אלא ה"ק דנוגע בזב ומי שאינו שוטף ידיו שניהם טמאין ואסמכתא בעלמא היא עכ"ל. והיינו דקאמר ר' עקיבא ואל אעבור על דברי חברי שאין בו כ"א אסמכתא דעיקר קרא אתא כדדרשינן לה פ' יוצא דופן וידיו לא שטף במים מה ידיו מאבראי אף כל מאבראי והואיל והסמיכו נטילת ידים אקרא דלא שטף במים ש"מ לית להו טהרה לאכילה כי אם במים ולא מהני בהו עפר וקיסם וצרור והכי נמי משמע מדאמר רב מתנה שחרית שמע מינה דבלא מים לא אפשר:
2