אור זרוע, חלק א תער״הOhr Zarua, Volume I 675
א׳יבם שנשבע שלא לחלוץ
1
ב׳תשובה מספר הדינים יבם שנשבע שלא לחלוץ בין קבע זמן בין לא קבע זמן אם מקובל על היבמה נייבם ושפיר דמי ואם אינו מקובל לא נייבם דהא לא כייפינן לה דא"ר יוחנן תבע לחלוץ נזקקין לו לייבם אין נזקקין לו הויא לה חליצה מצוה קבוע מדלא אפשר בייבום לוקה וחליץ לאלתר. וא"ת לישהו עד זמן שקבע לא ס"ד דאיכא בטול פריה ורביה ואין נשבעין לבטל את המצוה ואין לך מצוה גדולה מזו ועוד דחיישי' לעיגונה וקיי"ל דאין מעבירין על המצות ולא גרע האי מהאומר שבועה שלא אישן ג' ימים שמלקין אותו וישן לאלתר וגם זה מסקנא של תשובה ששאלת יבמה שנפלה לפני מי שאינו מוכה שחין כל כמינה שתמאן א"כ תהא כל אחת תולה בעצמה בעכו"ם ותמרוד. כך נראה שמורדת אין בה כח לתלות בעכו"ם שחליצה מעושת פסולה אלא מטעין אותו ולכופ' אי אפשר שאין מאכילין לאדם דבר שנפשו קצה עליו ואמור רבנן לח ים ניתנה ולא לצער:
2
ג׳סליק הלכות חליצה
3