אור זרוע, חלק א תער״וOhr Zarua, Volume I 676
א׳קטנה יתומה מאב שקבלו אחיה ואמה קידושי' לדעת' כגון שהיו עושי' לה כילת חתני' ומלבישי' אותה תכשיטין של כסף וזהב ומזכירי' לפניה בעל או שקבלה היא בעצמה קידושיה ה"ז יוצאה במיאון. וזה שאמרנו שבקבלתה או בקבלת אמה ואחיה צריכה מיאון היינו דוקא שיכול' לשמו' קידושיה היינו שמבחנת בין [צרור לאגוז] לגירס' רבינו שלמה אבל לגירס' רבינו חננאל דוקא שתהא בת שית ובת שבע אבל פחות מיכן אפי' מבחנת בין צרור לאגוז א"צ מיאון. והיכא שקבלו אמה ואחיה קידושין שלא לדעתה כגון שהיו עושים לה כילת חתנים ומלבישים אותה תכשיטי' של כסף וזהב ולא היו מזכירי' לפניה בעל ה"ז א"צ למאן. ופסק בפר"ח דתינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה וקדשוה אמה ואחיה שתהא בפנוי' ואם לא נבעלה כלל שריא לעלמא ואפי' גדלה:
1
ב׳תנן איזה היא קטנה שהיא צריכה למאן כל שהשיאתה אמה ואחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה א"צ למאן ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן פי' לת"ק לא בעינן שתהא יודעת לשמור קידושיה אבל לדעתה בעינן ומפרש בירושלמי איזהו לדעתה עבדין לה גננא ומלבישין אותה גוזמיזין ומדכרין לה גבר שלא לדעתה עבדין לה גננא ומלבישין לה גוזמיזין ולא מדכרין לה גבר ופירש ד"ח וגם בערוך גוזמיזין בלשון יון עדיין של זהב נתונין על הענק ותלויין על חזה שלה גננא פי' בערוך כחתן יוצא מחופתו תרגומו כחתנא נפיק מגנוניה. ור' חנינא בן אנטיגנוס פליג וסבר דבעינן דעתה וגם שיכולה לשמור קידושיה ואמרי' בגמרא א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס. ובגיטין פ' התקבל אמר רבא שלש מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתקדשת למיאון. ופי' רבינו שלמה וכנגדו בקטנה חשיב לה יודעת לשמור קידושיה מתקדשת בקידושי אמה לדעתה או בקבלת עצמה אם יתומה היא. למיאון. שצריכה למאן ואינה יוצאת בלא מיאון דתנן ביבמות כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה א"צ למאן וזו יודעת לשמור היא עכ"ל וגירסתו. וכן גירסת אלפס. ובפר"ח גריס בהתקבל הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והוא כבר שית כבר שבע כו' וכנגדן בקטנה מתקדשת למיאון פי' אם קדשוה אמה או אהיה בזה הפרק צריכה מיאון אבל בפחות מזה אפי' מיאון אינה צריכ' עכ"ל. משמע אבל בפחות מזה אינה צריכה מיאון כלל אפילו מבחנת בין צרור לאגוז אבל שלא לדעתה אפילו יודעת לשמור גיטה אינה מקודשת כלל ויוצאה בלא מיאון. וכתב בפר"ח ודייקינן מינה דתינוקת שאינה יודעת לשמור קידושיה וקדשוה אמה ואהיה מדקאמר ר' חנינא בן אנטיגנוס אינה צריכה למאן ש"מ דהיא בפנויה ואם לא נבעלה כלל שריא לעלמא ואפי' גדלה דאי לא תימא הכי מאי איכא בין דברי ר"ח בן אנטיגנוס לדברי ר' יהודה ב"ב דקאמר רב יהודה אמר שמואל בתרווייהו הילכתא כוותייהו עכ"ל. ויש להשיב על דברי הגאון:
2