אור זרוע, חלק א תר״צOhr Zarua, Volume I 690
א׳בן חלוצה לאו דוקא דאינה אסורה מן התורה לכהן כדמובח פ"ב דיבמות. אין אומרין יעשה זה. נקט ליה בלשון יחיד לישנא דקרא ועשיתם לו כאשר זמם. אין אומרים יעשה זה בן גרושה פירש"י אם בן כהן הוא מיהו י"ל אפי' הם ישראלים אין אומרים יפסל ומדין כהונה שלא יודל ליקח הכהן מהן וא"ת אמאי לא נקט במתני' ממזר ששוה [בכל] משום [דקאי אזוממי בת כהן] כדאמר בגמרא נקט הכא פסול לכהונה. וא"ת בסיפא דקתני מעידני באיש פלוני שחייב גלות אמאי לא [נקט] ממזר י"ל גם גלות שייך בענין כהונה שחוזר במות כה"ג. וא"ת והלא יש כאן תשלומין שהפסידו לו תרומה ממכירי כהונה שהיו נותנים לו א"נ תרומה שבביתו י"ל לכך אין משלמין דאין מוזמים למחצה מאחר שאין אנו יכולין לפוסלם כדאמר בגמרא. וא"ת מאחר שאין אתה יכול להזימן דאין נעשין בן גרושה א"כ אמאי הוה עדותן עדות וי"ל כיון שלוקין הרי יכול להזימן קרינא ביה: וא"ת פ' היו בודקין אמר פלוני בא על נערה המאורסה והוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו ופריך וכיון דאינהו לא מיקטלי הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ומאי קושיא דהא כיון שלוקין אתה קורא אותה עדות שאתה יכול להזימה י"ל שאני התם דבעינן נפש תחת נפש וכיון שנהרגת אין אתה יכול להזימה והשתא שלא בפני ב"ד נמי כיון שלוקין הויא שפיר עדות שאתה יכול להזימה י"ל אין לוקין דגברא קטילא הוא א"נ אפילו לוקין אין זה קרי יכול להזימה כיון שבאין להורגו כדא' לעיל. וא"ת פ' מרובה לעיל מגמרא דגנב והקדיש ואח"כ טבח דאתו בי תרי ואמרו גנבת ואמר איהו אין גנבתי וטבחתי ומיהו שלא בפניכם אלא בפני פלוני ופלוני ואתו סהדי ואזמינהו להנך בתראי פלוני ופלוני וקרי ליה עדות שאי אתה יכול להזימה משום דלא משלמי מאי דמודה דגנב בפניהם ודמוד' בקנס היה קודם העדות ואי חייבינן מלקות אמאי קרי לה עדות שאי אתה יכול להזימן. י"ל דהתם כיון דמודה לו אינן לוקין ואפילו היו לוקין לא הוה מיקרי עדות שאתה יכול להזימה דהא הם מחייבים אותו ממון ואינהו פטירי מממון ואין כאן עדות שאתה יכול להזימן שחייב גלות משמע אבל לא הוזמו חייב גלות ואמאי הלא יכול לומר מזיד הייתי דתנן א"ל שנים אכלת חלב והוא אמר לא אכלתי פטור דמתרץ דיבוריה דיכול לומר לא אכלתי שוגג אלא מזיד י"ל בפנינו נשמט הברזל מקתו ונפל על חבירו והרגו א"נ בפנינו נשבר הסולם ונפל על חבירו דאין כאן מזיד. וא"ת מהא דתנן השונא אינו גולה משמע אבל האוהב גולה וע"כ מיירי בלא השמט' קתו אלא בשאר זריק' דאי בהשמטת קתו א"כ אפילו השונא היה גולה דאנן סהדי דאינו מזיד והשתא כמו שהשונא אינו גולה בך האוהב יכול לומר מזיד הייתי. י"ל ודאי אי אמר לא הרגתי ה"נ הוה מצי לתרץ דבוריה והב"ע כגון ששותק ולכך אינו חייב ואינו מכחיש וא"ת ר"פ האשה רבה קאמר דילמא משום דאמרי' שתיקה בהודאה דמיא תדע דשנים אמרו אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי אין נאמנין ומוכח התם מיניה דשתיקה כהודאה דמיא היכא דחד אמר אכלת חלב ומחייבת חטאת והלה שותק דחייב משום הודאה והשתא והלא בשנים עדים הוי טעמא דנאמנת ודאי דבשמעת' מפרשי' דמסתמא כיון שזה שותק דודאי נאמנין הן ולא מטעם הודאה י"ל גבי חלב אי לאו משום דאמרינן שתיקה בהודאה דמיא:
1