אור זרוע, חלק א תשס״וOhr Zarua, Volume I 766
א׳תשובה מה"ר שמואל זצ"ל בענין הנ"ל
1
ב׳אני איני כדאי אך אחרי שהזכרתני דעת תלמידך נוטה ככתב מורי ושיטתו ולעדות השליחו' א"צ ראיה מההיא גופה דילמא שליח שווייה אלמא שלא הוציא האב לא שטר ולא ראיה ולא הזכיר שליחות אך אם כופר בשליחות כאילו לא קדשתיך נאמן והזכייה ניתנה לדחייה אפי' לפירש"י (כשאני) [דשאני] גבי (כן) [בן] הואיל ואי אפשר בשליחות משום חוצפא ניחא ליה בזכייתו אבל אינש בעלמא כיון דמצי לשוויה שליח מדעתו ורצונו ולא עשה מאן לימא לן דניחא ליה למתסר בקרובותיה וכ"ש עכשיו למתסר בכל נשים שבעולם ובכל דהו אמרינן דליכא זכייה כי ההיא דאותו ואת בנו בזיכה לו ע"י אחר אע"פ שכל העולם קופצים וקונים שמא לדידי' ניחא ליה בצמצום הואיל ולא פירש ה"נ הכא הדעת מכרעת הואיל והעד גופיה מודה שלא הוזכרו קידושין ולא נתקבלו מדעתה אין כאן בית מיחוש אפי' על הקול כי כן רגילות מיד כשמשדכין יוצא הקול פלונית נתקדשה נתבטלו השידוכין נתבטל הקול וידוע הואיל ולא נתפרסמו הקידושין נתבטלו השידוכין ובטל הקול כי ההיא דהמגרש ושלום מורי ה"ר יצחק יגדל כחשקי שמואל בן רב' זצ"ל:
2
