אור זרוע, חלק א פ״בOhr Zarua, Volume I 82
א׳מתני' האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה: ת"ר האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין (בו) בראש הזית ובראש התאנה אבל בשאר האילנות יורדין למטה ומתפללין ובעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו רמי לי' רב מרי ברה דבת שמואל לרבא תנן האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך אלמא לא בעי כונה ורמינהו הקורא את שמע צריך (שישמיע לאזנו) [שיכוין את לבו] שנאמר הסכת ושמע ישראל ולהלן הוא אומר שמע ישראל מה להלן בהסבת אף כאן [בהסכת] אישתיק א"ל מידי שמיע לך בהא אמר לי' הכי א"ר יוחנן בטלין ממלאכתן וקורין והתניא) ב"ש) [ב"ה] אומרים עוסקין במלאכתן וקורין לא קשיא כאן בפרק ראשון כאן בפר' שני פרש"י בראש הנדבך שיני חומה קורין בראש שורת החומה כמו נדבכין די אבן גלל וגו'. מה שאין רשאין לעשות כן בתפלה דצלותא רחמי היא ובעי' כונה ומחמ' ביעתותא (דחמי) לא מצו מכווני. הזית והתאנה ענפיהן מרובין ואין שם פחד ליפול לפיכך בראשם [מתפללין] אבל לא בשאר אילנות לפי שאין דעתו מיושבת ואם הקלו אצל פועלין מפני ביטול מלאכה שהם ברשות אחר לא הקלו אצל בעה"ב שהוא ברשות עצמו. ברה דבת שמואל בכמה מקומות קורא לו בר רחל ובת שמואל היתה ונשבית בין העכו"ם כדאי' בכתובות ובא עלי' עכו"ם ונתעברה ממנו ואח"כ נתגייר ושמי' איסור גיורא כדא' בב"ב רב מרי ברי' הורתו שלא בקדושה הוה לכך לא הי' קורהו על שם אביו. פרק ראשון פרשה שמע בעי כוונה עכ"ל. אע"ג דאסיקנא הכא דפרק ראשון בעי כונה אעפ"כ קיי"ל כר' מאיר כדפרשינן לעיל דשמע ישראל בעי כונה ולא יותר הלכך אינן בטלין ממלאכתן אלא אותו פסוק בלבד אבל בתפלה יורדין ומתפללין משום דנפישי י"ח ברכות ובעי לכווני. הא דפרש"י בכמה מקומות קורין לו בר רחל וכו' אין נראה דאמר בירושלמי דכתובות אמר לי' ר' יוחנן לרב שמן בר אבא איטפיל בקרובתיך נסיב קדמייתא מתה תניינא ומתה [למה בגין דשקרון] ח"ו לא שקדון אלא בגין חטאי' (דאמר) דחנניא בן אחי דר' יהושע שהי' מעבר שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ. אלא ודאי לא הי' מהן ואחרינא הוה. ת"ר פועלים שהיו עוסקים במלאכה אצל בעה"ב קורין ק"ש ומברכין לפני' ולאחרי' (ומתפללין) ואוכלין פתן ומברכין לפני' ולאחרי' ומתפללין בכל יום שלש תפלות של שמ"ע אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם והתניא מעין שמ"ע אמר רב ששת ל"ק הא ר"ג והא ר' יהושע אי ר' יהושע מאי איריא פועלים אפי' כל אדם נמי אלא אידי ואידי רבן גמליאל ולא קשיא כאן כשעושין בשכרן כאן בשעושין בסעודתן תניא אידך פועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעה"ב קורין ק"ש [ומתפללין] ואוכלין פתן ואין מברכין לפני' אבל מברכין לאחרי' שתי ברכות כיצד מברך ברכה ראשונה כתקנה שני' (כולל) [פותח] בברכת הארץ וחותם בברכת הארץ וכולל בונה ירושלים בד"א כשעושין בשכרן אבל כשעושין בסעודתן או שהי' בעה"ב מיסב עמהם הרי אלו מברכין כתקנן ארבע ברכות. פרש"י אין יורדין לפני התיבה שיש ביטול מלאכה יותר מדאי. מעין שמ"ע הביננו ה' אלקינו לדעת דרכיך שכולל אחת עשרה ברכות בברכה אחת ושרש ראשונות ושלש אחרונות אומר כהלכתן. פלוגתא דר"ג ור' יהושע פ' תפלת השחר ר"ג אומר בכל יום מתפלל אדם שמ"ע ר' יהושע אומר מעין שמ"ע. עושין בשכרן שנוטלין שכר פעולה לבד סעודתן צריכין למהר המלאכה ומתפללין מעין שמ"ע. והתניא בניחותא דיש חילוק בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן. ואין מברכין לפני' שאינה מן התורה אבל מברכין לאחרי' שהיא מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת. וכוללן (שלש) [שתי] ברכות (בשתים) [באחת] שברכת הארץ ובונה ירושלים דומות עכ"ל רש"י זצ"ל ופר"ח זצ"ל וכשאוכלין מברכין לאחרי' שתי ברכות בתקנה ברכת הזן בתקנה ובשני' פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ עד כאן לשון פר"ח זצ"ל:
1