אור זרוע, חלק א צ״זOhr Zarua, Volume I 97
א׳אמר רב הונא הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל ריב"ל אומר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדוש' יתפלל ואם לאו אל יתפלל במאי קא מיפלגי רב הונא סבר יחיד אומר קדושה ר' יוחנן סבר אין יחיד אומר קדושה (וכן אמר ר' יצחק) וכן אמר רב אדא בר אהבה אין יחיד אומר קדושה דכולי עלמא מיפסיק לא פסיק פר"ח דהלכבה כר' יהושע בן לוי דלא יתחיל אא"כ יודע שיכול לסיים עד קדושה. איבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמי' רבא מברך כי אתא רב דימי אמר ר"י ור' שמעון תלמידי דר' יוחנן אמרי לכל אין מפסיקין חוץ ליהא שמי' רבא דאפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק ולית הילכתא כוותייהו. איני יודע אם הפי' כך לית הילכתא בזה שאם עוסק במ"מ שיפסיק אלא העוסק במ"מ לא יפסיק אבל המתפלל יפסיק או שמא כך הוא הפי' לית הילכתא כוותייהו אפי' בתפלה וכ"ש במ"מ. מתוך פר"ח משמע דלית הילכתא כוותייהו אפי' בתפלה. דפר"ח ואסיקנא הא דאמר לכל אין מפסיקין חוץ ליהא שמי' רבא מברך שאפי' עוסק במ"מ פוסק ועונה עם הצבור הא אסיקנא לית הלכתא כוותייהו מיהו מנהגא דרבנן לשתוק ולשמוע הצבור כשעונין אמן יהא שמי' רבא מברך וחוזר ומשלים תפלתו וראינו עוד לרבוותא הגאונים דאי על יחיד לכנסת ואשכח צבור דצלו בלחש מעכב עד דמסיימי וכד פתח שליח צבורא מסדר צלותיה בהדי שליח צבור מילתא בלחש ואומר קדוש עם הצבור ושפיר דמי דכי האי גוונא לאו הפסקה היא וכי אמור רבנן אם יכול להתחיל ולגמור היכא דאתחיל מקמי דפתח שליח צבור אבל כדמתחיל בהדי שליח צבורא שפיר דמי ע"כ פי' ר"ח. ורבי' תם זצ"ל ורבי' יצחק בן אחותו היו חושבים שתיקה כהפסקה מדאמ' אם יכול לגמור עד שלא יגיע ש"ץ לקדושה כו' ולפי' פי' ר"ח לא ימתין אלא כשיתחיל ש"צ קדושה ישתוק ויכוין לבו אלא ש"מ דלית ליה האי סברא מיהו בה"ג פסק בפר"ח והכי אמר פ' לולב הגזול בעו מני' מר' חייא שמע ולא ענה מהו אמר להו חכימייא ודרשייא וספרייא ורישי עמא שמע ולא ענה יצא ואתמר נמי אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא מנין ששמע ולא ענה יצא שנאמר את הדברים האלה וגו' משם למדנו דשומע כעונה. ופרש"י התם בלולב הגזול מיכן נשמע שמי שאינו יודע לא לקרות ולא לענות אם שמע וכיון לבו לשמוע אע"פ שלא ענה יצא וכן מתפללין הצבור ושליח צבור אומ' קדוש' [או] יהא שמיה רבה מברך ישתוקו מתפלתן וישמעו והרי הן כעונין ולכשיגמור הקדושה יחזרו לתפלתן וכן תיקן רבינו יהודאי גאון בה"ג ע"כ לשונו. מיהו אין משם ללמוד שיהא מותר להפסיק בתוך התפלה ולשמוע קדיש ויהא שמי' רבה דאדרבה הואיל ושומע כעונה הוה לי' כעונה מתוך התפלה וכבר אמרו דלית הלכתא כוותייהו הלכך נראין דברי ר"ת ורבי' יצחק ז"ל דאסרי לשתוק בתוך התפלה ולשמוע. והעונה אמן יהא שמי' רבא צריך להזהר שלא יפסיק בין תיבת שמי' לתיבת רבא אלא צריך לומר ביחד יהא שמיה רבא אבל אם יפסיק בין תיבת רבא לתיבת מברך לית לן בה דאמר רבה לא לימא אינש יהא שמי' רבא והדר מברך אלא אימא יהא שמי' רבא מברך אמר לי' רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא הכי והתם אסוקי מילתא ולית לן בה. וכן נמי הא דאמר רב הונא לעיל אם יכול לגמור עד שלא יגיע ש"צ למודים לאו דוקא לגמור כל התפלה אלא אפי' אם יכול להגיע למודים בתפלתו כשהצבור שוחחים במודים שפיר דמי דהטעם דקאמ' רב הונא שיגמו' קודם שיגיע למודים היינו משום דאמר בירושל' הכל שוחחים עם הצבור במודים כדפרי' לעיל פ"ק ואם לא הי' הוא משתחוה עמהם הי' נראה ככופר כך פי' מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק של"י. מיהו איני יודע מפני מה לא ישתחוה עם הצבור אע"פ שעומד בתפלה כי אין אסור אלא בסוף כל ברכה וברכה אבל פעם אחת הואיל והצבור משתחוים נראה בעיני דנכון הדבר שישתחוה וכן הי' מנהגו של ר"ת בדעבד כשאירע לו שהיה משתחוה עם הצבור מתוך תפלתו. מיהו לכתחלה ודאי אין לו להתחיל אלא א"כ יודע שיגמור קודם שיגיע ש"צ למודים מפני שצריך לומר מודים דרבנן כי אותו מודים אינו יכול לומר בתוך תפלתו כי יש בו דברים אחרים כדאמר בסוטה פ' אלו נאמרין בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרים [אמר רב] מודים אנחנו לך [ה' אלהינו על שאנו מודים לך] ושמואל אומר ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר על שאנו מודים לך ר' סימאי אמר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך נהרדעי אמרי משמי' דר' סימאי ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי כן תחיינו ותקיימנו ותקבצנו מארבע כו' ותאסוף גליותינו בחצרות קדשך לשמור חוקך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך אמר רב [פפא] הילכך נימרינהו לכולהו. הילכך כששליח צבור אומר מודים הצבור אומרים מודים אנחנו לך יי אלהינו ואלהי אבותינו ואלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו ותקבצנו מארבע [ותאסוף] גליותינו בחצרות קדשך לשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך ובעבור כן אין לו לעמוד בתפלה אא"כ יודע שיכול לגמור התפלה עד שלא יגיע ש"צ למודים כדי שיאמר מודים זה דרבנן דפירשנו אבל בדיעבד אם אירע לו הכי נמי דשפיר דמי שישתחוה עם הצבור בין שעומד בסוף ברכה בין שעומד בתחלת ברכה בין שעומד באמצע הברכה:
1