אור זרוע, חלק ב ק״דOhr Zarua, Volume II 104
א׳ולענין שאילתא דשאיל שלמה היצחקי מן מר נתן ומר דניאל ומר אברהם בנו ומרנא ר' יחיאל מן מתא רומא ז"ל על קטן שמת קודם שמונה ימים אם צריך לחתוך בשר ערלתו לאחר מותו ואם לאו. כך היא התשובה. ודאי נהוג נשי דידן למחתכיה בקרומית של קנה אבל לאו מצוה היא שכך מקובלים אנו דחתוך בשר הוא ולאו מידי קעביד ואסיר משום דבן שמונת ימים אמר רחמנא והאי לאו בר תמניא הוא וכי יהיב קוב"ה מצוות לחיי הוא דיהיב ולא למיתי דכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות שנאמר (כי יש למתים) [במתים] חפשי וגו' ועוד אתמר קטני ישראל מאימתי חיים לע"ל ר' חייא ור' שמעון [בר רבי] חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שיספר מ"ד משעה שנולד משום דכתי' יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ולמ"ד משעה שיספר דכתיב זרע יעבדנו יסופר לה' רבינא אמר משעה שנזרע שנאמר זרע יעבדנו רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול שנאמר עני אני וגוע מנוער נשאתי אימך אפונה (ר' חנינא אמר) [תנא משום ר"ח] משעה שעונה אמן שנאמר פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן (ר' יוחנן אמר) [א"ר חנינא] אל מלך נאמן. רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול ואי מ"ד משעה שנולד איבעי למגזר בשרא דעורלתיה היכא דמיית קודם זמניה רנב"י אתי למימר כמ"ד משעה שנולד דמצינו למגזר ואם נפשך לומר לעולם כמ"ד משעה שנולד ס"ל דאיבעיא ליה למגזריה ולהכי אמר משעה שנולד דמצינו למגזריה אבל הא איכא בינייהו (בין) רנב"י (א') סבר מילה דאתעבידא ליה כזמניה מהניא ליה לאיתויי לחיי העולם הבא והאי מילה דאיתעבידא ליה שלא בזמנה לא מהניא ליה ומ"ד משעה שנולד סבר דאפי' ההיא שלא בזמנה מהניא ליה. י"ש להשי"ב. א"כ איבעי להו לאיתויי טעמייהו מהר קרא מקראי דמילה ואינהו לא אייתו טעמייהו אלא מהני קראי דמ"ד משנולד משום דכתיב יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד ומאן [דאמר] משעה שנימול משום דכתיב נשאתי אימך אפונה וכדמפרש בחלק. ובתלמוד ירושלמי במס' שביעית פרק רביעי גרסי' מאימתי קטני ישראל חיין (רבא) [ר' חייא רובה] ור' שמעון ברבי חד אמר משעה שנולד שנאמר לעם נולד כי עשה וחד אמר משעה שידבר שנאמר יסופר לה' לדור תני בשם ר' מאיר משעונה אמן מה טעם גוי צדיק שומר אמונים תמן אמרין משעה שימולו מה טעם מנוער נשאתי אימך אפונה ורבנן דהכא אמרין משיולד מה טעם ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון ר' אלעזר אומר אפי' נפלים של ארץ ישראל באין לחיי העולם הבא שנאמ' ונצורי ישראל להשיב. וכן אורי רב היי גאון מהאי קרא ואתה את בריתי תשמור כל שישנו בשמירה ישנו בברית יצאו מתים שאינם בשמירה הלכך לא מחתכינן. ועוד בר מן דין ובר מן דין אשכחנא בבראשית [רבה] בסדר וירא אליו א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לתוכה ואות' שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם מעביר את הערלה מע"ג תינוקת שמתו עד שלא מלו ונותנה להן ומורידן לגיהנם הה"ד שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו מאי טעמא שלח ידיו בשלומיו משום דחלל בריתו מכלל דלא מחתכינן (לידו) [להו] דאי מחתכינן להו היכי מעביר. סליקא התשובה. וכן השיב מורי ה"ר שמחה דאפי' בחול אינו מנהג תורה להסיר ערלת נפלים מההוא דבראשית רבה:
1