אור זרוע, חלק ב ק״כOhr Zarua, Volume II 120
א׳תנן קורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח שתהא דומה לקביעות לבנות עליה בנין. והאריח חצי לבנה של ג"ט. שהלבנה ג"ט נמצא אריח טפח ומחצה רוחב דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל (כל) אריח זה לרחבו. ופרכי' בגמ' טפח ומחצה בעי ושנינן כיון דאיכא רחבה טפח אידך חצי טפח מלבין לה בטינא משהו מהאי גיסא ומשהו מהאי גיסא וקיימא. ועובי' של קורה כל שהו. תנן ובריאה כדי לקבל אריח רי"א רחבה אע"פ שאין בריאה וקיי"ל כת"ק דבעינן שתהא בריאה כדי לקבל אריח. אמר רבה [בר רב הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל אריח] ומעמידי קורה דהיינו שאם הניחה ע"ג יתדות אין צריכין שיהיו בריאין לקבל קורה ואריח אלא לקבל קורה לבדה דהא לא יהבי אריח עלה ובקורה הוא דבעינן ענין קביעות כי היכי דתהוי הכירא מעליא אבל מעמידיה לא תלי הכירא בדידהו. ור"ח אמר אחד זה ואחד זה צריכין שיהו בריאין כדי לקבל קורה ואריח. קורה בעיא בריאות דאריח ומעמידיה בעו בריאות דקורה ואריח. ופסק ה"ר משה מיימון הלכה כרב חסדא. ואם היתה הקורה רחבה ד"ט אף ע"ג שאינה בריאה דמתני ליה ר"י לחייא בר רב קמיה דרב רחבה אע"פ שאינה בריאה א"ל אתנייה רחבה ובריאה והאמר ר' אילעא אמר רב רחבה ארבעה אע"פ שאינה בריאה רחבה ארבעה שאני דהא איכא הכירא טובא ושמעי' מינה נמי דהלכה כת"ק ורחבה ובריאה בעינן בפחות מד"ט ות"ק דנקט רחבה טפח דאפי' ברחבה טפח ובבריאה סגי מיהו כל פחות מד"ט רחבה ובריאה בעינן. והא דתנן היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכות עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה מרובעת ההיא רבי יהודה היא דאמר רחבה אע"פ שאינה בריאה ואין הלכה כך: אמר רב ששת הניח קורה ע"ג מבוי ופירס עליה מחצלת להיות מחיצה לייפות בה היתרו. הגביה המחצלת מן הקרקע ג"ט קורה אין באן ומחצלת אין כאן קורה אין כאן דהא מיכסיא מחצלת אין כאן דהו"ל כמחיצה שהגדיים בוקעים בה הואיל וגבוה' שלשה הויא מחיצה תלויה ואינה מתרת וכן הלכה: ת"ר קורה היוצאת מן הכותל ואינה נוגעת לכותל אחר וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו לזו פחות מג' א"צ להביא קורה אחרת ג' צריך להביא קורה אחרת רשב"ג אומר פחות מד' א"צ להביא קורה אחרת ארבעה צריך להביא קורה אחרת. ס"ל דכל פחות מד' כלבוד דמי. וכן שתי קורות המתאימות שהשכיבן זו אצל זו כמו תאומים ולא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו [כדי] לקבל אריח אם מקבלות אריח לרחבן טפח א"צ להביא קורה אחרת וא"ל צריך להביא קורה אחרת. וקיי"ל כת"ק דהא קיי"ל בכולי תלמודא דבג' לא אמרי' לבוד. היו שתים אחת למעלה ואחת למטה. זו אצל זו אלא שהאחת מעמידיה גבוהין משל חברתה וגבוהה ממנה. ר"י ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה והתחתונה כאילו היא למעלה עד שיהו זו אצל זו בשוה ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה מן הקרקע דאין שם הכשר קורה ולא תחתונה למטה מעשרה סמוך לקרקע ואין הלכה כר' יוסי בר' יהודה דאמר אביי ריב"י ס"ל כאבוה דאית ליה רואין דאמר במתני' היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת וכבר פרישי' דאין הלכה כר' יהודה. וה"ר משה מיימון זצ"ל כתב להיתר ובלבד שלא יהא ביניהם שלשה טפחים כשרואים אותו שירדה זו ועלת' זו ואין נראה בעיני דהא בעינן שתהא ראויה לקבל אריח ולא עדיפא מעקומה דא"ר יהוד' רואין אותה כאילו היא פשוטה דליתא כדפרישי'. תנן לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים רוחבן ועובין כל שהו ר' יוסי אומר [רחבן] שלשה טפחים ואוקימנא דה"ק אותן לחיים שנחלקו בו ר' אליעזר וחכמים דלר"א תרי לחיים ולרבנן די בלחי אחד גובהן י' טפחים ורחבו ועוביו כל שהו תני ר"ח אפי' בחוט הסרבל. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיים א"ל רב הונא [בר חיננא] בהילמי אמרת לן בלחיים לא אמרת לן ומ"ש בהילמי דפליגי רבנן עליה לחיים נמי הא פליגי רבנן עליה. שאני לחיים דקאי ר' כותיה. רב רחומי מתני הכי אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אין הלכה כר' יוסי לא בהלמי ולא בלחיים א"ל אמרת אמר להו לא אמר רבא האלקים אמרה וגמירנא לה מיניה מ"ט קא הדר בו משום דר' יוסי נימוקו. טעמי ראיותיו. עמיה. א"ל רבא בר רב חנן לאביי הלכתא מאי א"ל פוק חזי מה עמא דבר פירש"י וכבר נהגו בלחי משהו וכ"כ ה"ר משה מיימון שהלחי רוחבו ועוביו כל שהו. ושלהי הקומץ רבה אמרי' אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף אפסיק רצועה דתפילי א"ל מהו למיקטריה א"ל וקשרתם שתהא קשירה תמה א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למיתפרה ועיילי לתפרה לגואי א"ל פוק חזי מה עמא דבר ופירש"י התם לחומרא ור"ת פי' להקל והביא ראיה משמעתין. ובירושלמי פ"ק דמגילה אמרי' ר' ירמיה אפסקא ליה רצועה דתפילי שאל לר' אבא בר ממל א"ל וקשרתם אפי' קשירה תהא תמה ר' זעירא אפסקה גידא דרצועה שאל לרב הונא ורב קטינא ושרון ליה אפסקת זמן תנינות ושרון ליה משמע כדברי ר"ת שיכול לתפור הרצועות בגידין ופוק חזי מה עמא דבר דקאמר ליה לקולא קאמר לו. וראי' לשמעתין דלקולא קאמר ליה אביי לרבא בר רב חנן. וכן מפרש רבי' שמחה זצ"ל דסמכי' אמנהג לקולא כדאמרי' בירושלמי דפיאה כל הלכה שהיא רופפת בב"ד ואין אתה יודע מה טיבה צא וראה איך הציבור נוהגים ואנן חמי ציבורא דלא מפרשי פי' מעשר אלמא אפי' לקולא סמכי' אמנהגא:
1