אור זרוע, חלק ב קל״חOhr Zarua, Volume II 138
א׳מתני' מתנה אדם על עירובו. מניח שני עירובין אחד לסוף אלפים למזרח ביתו ואחד לסוף אלפים למערב ביתו. ואומר אם באו עכו"ם למזרח. וצריכני לברוח מפניהם יקנה לי עירוב שבמערב ויהיה לי למערב (שתי) [ביתי] ארבעת אלפים. הכי סליק אדעתיה פירוש' דמתני' ובגמ' פרכי' עלה הא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא. דכי קנה לו יום ראשון למזרח אי הוה בעי למיזל למערב העיר פסיעה אחת לא מצי אזיל דממקום ערובו יש לו אלפים אמה לכל רוח והרי מעירובו ועד עירו הוי אלפים וכל עירו מיהא מצי אזיל דכולה לדידיה כיון דלן בה הוי כד"א אבל טפי לא מצי אזיל בסוף אלפים. דתו לית ליה לצד שכנגדו ביום ראשון כלום. ואוקימנא לה דמנח ליה בסוף אלף לכאן ובסוף אלף לכאן. דלא הוה צריך לילך לא בראשון ולא בשני אלא ג' אלפים ונתן עירובו לסוף אלף לכל צד הלכך ביום ראשון אע"פ שקנה עירוב למזרח יכול לילך אצל עירובו שבמערב דהא ממקום עירובו שבמזרח עד מקום עירובו שבמערב אלפים הוא דהוו. ואם באו מן המערב עירובי למזרח באו מיכן ומיכן למקום שארצה אלך. ואע"ג דלא אתו עכו"ם עד למחר אמרי' יש בדירה דביה"ש קנה ליה עירוב דאידך גיסא. לא באו לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי אלפים מעירי לכל רוח ואין צריך להשתכר מיכן ולהפסיד מיכן. בא חכם מן המזרח חוץ לתחום עירי ורוצה אני ללמוד תורה מפיו ועכשיו איני יודע לאיזה צד יבוא ולמחר אשמע מבני אדם הבאים משם לכאן על ידי עירוב. ואם יאמרו שבא מן המזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב בא מיכן ומיכן למקום שארצה אלך לא בא לא מיכן ולא מיכן הריני בבני עירי ר' יהודה אומר אם באו מיכן ומיכן ואחד מהן רבו ילך לו אצל רבו ולא אצל האחר דקים לן בגויה דבשעת קניית עירוב דעתיה למיקניה ליה ההוא עירוב דלצד רביה מיהו איהו לא הוה ידע לאיזה מן הצדדין יבוא והשתא דידע להתם יזיל. ואם היו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך: גמ' כי אתא ר' יצחק תני איפכא. כולה מתני' אייתי מתני' בידיה דתני בה איפכא. בורח מן החכם וגבי עכו"ם תני דלההיא צד דליתו עכו"ם ליקני עירובו קשיא עכו"ם אעכו"ם קשיא חכם אחכם עכו"ם אעכו"ם לא קשיא הא בפרהגבאני. גבאי המס ובורח מפניהם. הא במארי דמתא. וצריך הוא לפייס לו או לצעוק בעבור צרכי רבים. חכם אחכם לא קשיא הא במותיב פרקי. לדרוש ברבים. דעת האדם לילך ולשמוע הא במיקרי שמע כלו' מלמד תינוקת ומתני' אמותיב פרקי קאי וה"ק בא מותיב פרקי למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן דתרוייהו מותבי פירקי למקום שארצה אלך וכשיברור לו למחר הוברר הדבר דבשעת קניית עירוב דעתיה אההוא חכם הוה ודר' יצחק קאי אמיקרי שמע וה"ק בא מיקרי שמע למזרח עירובי אמותיב פרקי למערב בא מקרי שמע למערב עירובי אמותיב פירקי למזרח באו שניהם לכאן ולכאן דשניהם שוין למקום שארצה אלך ר' יהודה או' אם אחר מהן רבו היה ילך אצל רבו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך ואצטריך לאשמעינן דאע"ג דאחד מהן רבו מובהק ורבנן דפליגי אדר' יהודה דאפילו אחד מהן רבו ילך אצל האחד שירצה. דזימנין דניחא ליה לאינש בחבריה טפי מרביה ויש לומר בדירה אף כאן. אמר רב ליתא למתני'. דקתני לר' יהודה היו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך אלמא אית ליה לר' יהודה ברירה דהא עירוב' מאתמול קנה ואיהו השתא הוא דקא בריר ליה ואמרי' הוברר הדבר דמאתמול נמי דעתיה להאי הוה אינה עיקר. מדתני איו ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד. לומר בא חכם לכאן ולכאן למקום שארצה אלך דאין ברירה אלא על אחד ואינו יודע להיכן יבוא יכול להתנות ולומר אם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב אבל לכאן ולכאן לא. מ"ש לכאן ולכאן דלא דאין ברירה מזרח ומערב נמי אין ברירה. א"ר יוחנן כבר בא חכם מתני' בהכי עסקי' שבא חכם כבר קודם ביה"ש אבל זה לא היה יודע להיכן בא או אם בא אם לאו למחר כשנשמע לו גלויי מילתא בעלמא הוא ואיגלאי מילתא דההיא עירוב קנה ואין זה סמך על ברירת ספק אלא קנייה ודאית שהרי אמר לצד החכם יקנה לי עירובי והחכם כבר בא קודם קנייה וקנה. פי' ר"ת זצ"ל דאע"ג דאמר רב [דליתה למתניתין מקמי איו] לא ס"ל (באין) [באיו] אלא סובר דיש ברירה בין בדרבנן בין בדאורייתא דאמרי' פ"ק דבבא קמא איתמר (ג') אחין שחלקו ובא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת קסבר יורשין הוו וכדרבנן דאיתמר בפ' משילין שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפו' אמר רב חבית מותרת דיש ברירה ובהמה אסורה דקא ינקי תחומין מהדדי ואמרי' תו התם דרש מר זוטרא הלכה כר' אושעיא דבדרבנן יש ברירה וכתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל לשם ואפסיקא הילכתא בהדיא כר' הושעיא דסבר בדרבנן דיש ברירה וקמו להו רב ור' הושעיא בחדא שיטתא וכיון דקאי רב כר' הושעיא שמעינן דהלכתא כותיה דרב דיש ברירה. ובספר הישר כתב דאפי' בדאורייתא קיי"ל דיש ברירה מההיא דפרק השותפין [השותפין] שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס בחצר ראב"י אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו ומפרש תלמודא בפ' שור שנגח את הפרה דביש ברירה פליגי וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי הלכך [הלכה] כמתני' וכרבנן וכ"כ ה"ר משה מיימון זצ"ל כדברי חכמים דמתני'. תניא האומר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך רצה מבעוד יום עירובו עירוב משחשיכה [אין] עירובו עירוב. דילמא ביה"ש לא הוה דעתיה אהאי. ולדידן דקיי"ל דיש ברירה כדפרישית אפי' רצה משחשיכה עירובו עירוב דהוברר הדבר דבשעת קניית עירוב דעתיה אהאי הוה. מיהו לא משתרי בהאי עירובא אלא אחד מאותם חמשה כדאמר על איזה מכם שארצה. תניא הריני מערב לשבתות של כל השנה כולה רציתי אלך לא רציתי לא אלך כלומר העירוב יהא מונח בסוף אלפים למזרח או למערב במקום המשתמר והריני מניחו שם עכשיו בשביל השנ' כולה שבשבת שארצה יקנה לי עירובי ובשבת שלא ארצה אהיה כבני עירי ולא יקנה לי עירובי להפסידי אלפים אמה שבמערב או במזרח. רצה מבעוד יום עירובו עירוב משחשיכה [רש"א] עירובו עירוב וחכ"א אין עירוב וקיימא לן כר"ש דאפי' רצה משחשיכה עירובו עירוב דקיי"ל דיש ברירה דביה"ש נמי דעתיה הכי הוה:
1