אור זרוע, חלק ב ר׳Ohr Zarua, Volume II 200
א׳מתני' היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו. שהספרים שלהם היו עשויין בגליון כעין ס"ת שלנו. גוללו אצלו. הואיל וראשו אחת בידו: אוקמה (רבא) [רבה] בגמ' באסקופה חנדרסת ומשום בזיון ולא דמי לקורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו ונח ע"ג קרקע דהתם גזר ר' יהודה שלא לגוללו אצלו משום דליכא בזיון כתבי הקודש שרו רבנן. איתביה אביי תוך ד"א שלא נתגלגל הספר בקרקע ד"א גוללו אצלו חוץ לר"א הופכו על חכתב ואי אמרת באסקופה חנדרסת עסקי' מה לי תוך ד"א מה לי חוץ לד"א. הא כולו שבות חוא דאיגודו בידו ומה לי מעביר ד"א ברה"ר ומה לי מכניס מר"ה לאסקופה רה"י שגבוהה עשרה ורחבה ארבעה כדאוקימנא מתני' באסקופה רה"י הלכך ליתא לסוגייתיה (דרבא [דרבה] דמתניתי' באסקופה נדרסת איירי. אבל איתא להלכתא רה"י שגבוהה עשרה ורחבה ד' והיא נדרסת שנכנסין ויוצאין דרך עליה ולפניה רה"ר והיה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו לר"ה וראשו אחד בידו ה"ז גוללו אצלו ואפילו נתגלגל חוץ לד"א כדפרכיה אביי לרב' כדפרי'. ואוקמה אביי למתניתין באסקופה כרמלית שרחבה ארבעה ואינה גבוהה עשרה וחוצה לה רה"ר ולפנים הימנה רה"י (ויהיה) [והיה] קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו לר"ה בתוך ד"א וראשו אחד בידו גוללו אצלו דא"נ נפיל מידיה ומייתי ליה לאסקופה לא אתי לידי חיוב חטאת ואפילו אין איגודו בידו דהא מרה"ר לכרמלית מעייל הכא דאיגודו בידיה שרו ליה לכתחילה. ואפילו באסקופה שאינה נדרסת דליכא בזיון כולי האי. חוץ לד"א לא שרו ליה רבנן לכתחילה. ובתוך ד"א דשרו ליה דוקא באסקופה ארוכה שיש לה משך גדול ברחבה מרה"ר עד תוך הבית דא"נ נפיל כולו ספר מידיה לא אתי לידי חיוב חטאת בהכנסת הספר לפנים לרה"י דאדהכי מדכר ועומד לפוש על האסקופה והדר מעייל ובין (לרבא) [לרבה] ובין לאביי מתני' ר' יהודה היא והלכתא כסוגייתיה וכהלכתיה דאביי ׃ מתני' היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לי"ט התחתונים שברה"ר גוללו אצלו משהגיע לי"ט התחתונים שברה"ר הופכו על הכתב. להגין שלא יעלה אבק על האותיות בד"א בכותל משופע דכיון דבולט למטה נח על בליטתו אבל בכותל שאינו משופע אפילו פחות מג' גוללו אצלו דברי ר' יהודה שר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מ"ט דבעינן הנחה ע"ג משהו הכי מתוקמא מתניתין בגמרא. ר"ש אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. כגון זה שלא נפל מידו שהרי אוחזו בראשו אחד אין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי וכל איסור דרבנן קרי שבות וקיי"ל לעיל בפ' מי שהוציאוהו ר' יהודה ור"ש הלכה כר"י. הא דתנן הופכו על הכתב מי שרי והתניא כותבי ספרים תפילין ומזוזה לא התירו חכמים להפוך יריעה על פניה אלא פורס עליה את חבגד התם אפשר הכא לא איפשר ואי לא אפיך לו איכא בזיון כתבי הקודש טפי. פירש"י לא אפשר שאין לו בגד לפרוס וליתא דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסו' לפרוס שם בגד. מיהו מדברי רש"י נלמד דכותבי סת"ם היכא שאין להם בגד שמותר להפוך קלף על פניה להגן עליה שלא יעלה אבק על האותיות:
1