אור זרוע, חלק ב ר״טOhr Zarua, Volume II 209
א׳מתני' נגר. שתוחבין אותה בחור שבאסקופה לנעילת הדלת שיש בראשו גלוסטרא. שראשו עבה וראוי לכתוש בו פלפלין ואפ"ה דתורת כלי עליו. ר' אליעזר אוסר. אא"כ קשור ותלוי בדלת כדמפרש בגמרא. ור' יוסי מתיר. דתורת כלי עליו משום גלוסטרא ולא הוה כבונה. אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להם ורבי יוסי אומר איסור נהגו בו עד שבא רבן גמליאל וזקנים התירו להם. בניטל באיגורו. כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא שראוי לטלטל ע"י אותו חבל ואינו נפסק בידים דכ"ע לא פליגי דשרי דכיון דקשור ותלוי יפה מוכחא מילתא דלנעול קאי ולא מחזי כבונה. כי פליגי בשאין [ניטל] באיגודו שהחבל דק ואם היה רוצה ליטלו משם ולטלטלו ע"י אותו החבל נפסק מידו דר"א סבר כיון דאין ניטל באיגודו הוה ליה כמי שאינו קשור ותנן לקמן נגר המונח שאינו קשור בדלת אין נועלין [בו] והאי נמי מונה הוא. ומשום גלוסטרא לא שרינן ור' יוסי סבר גלוסטרא מהניא ליה דכיון דכלי הוא לא הוי כבנין. ופי' רבי' שמואל ר' יוסי מתיר דחזי בשבת לשבור בו אגוזים ותורת כלי עליו ור' יוסי סבר כיון דאיכא תרתי דיש בראשו גלוסטרא וקשור הוא לא מחזי כבונה ותורת כלי עליו ור' אלעזר סבר כיון דלאו קשר של קיימא גלוסטרא לא מהניא ליה ומיחזי כבונה אבל אם אינו קשור כלל אפי' ר' יוסי מודה דלא מהניא ליה גלוסטרא כלל (דאין) [דאי] אמרי' שאין ניטל באיגודו לר' יוסי כאינו קשור כלל דמי ואפ"ה קא"ר יוסי דמהניא לי' גלוסטר' אלמא בלאו קשור מהניא גלוסטרא א"כ אדקאמר תלמודא כי פליגי בשאין ניטל באיגודו לימא כי פליגי בשאינו קשור אלא לאו ש"מ היכא דליכא אגד של קיימא בעי ר' יוסי מיהא קשר כל דהו עם גלוסטרא ואדר' יוסי סמכי' שהלכ' כר' יוסי מחבירו עכ"ל וליתא אלא כיון שיש תורת כלי עליו אע"פ שאינו (אסור) [קשור] כלל פותח ונועל בו כדפרישי' בהלכות שבת:
1
ב׳מתני' נגר הנגרר. שקשור בדלת אבל אינו תלוי שהחבל ארוך ומתוך שנגרר אינו (נגרר) [נראה] כקשור וכשאין בראשו גלוסטרא קאמר. נועלין בו במקדש דשבות בעלמא הוא דאינו בונה ממש אלא הואיל ונגרר מיחזי כבונה ואין שבות דרבנן במקדש ונועלין בו במקדש דלא גזרו שם אבל לא במדינה והמונח שאינו קשור כלל הוי בנין ממש. כאן וכאן אסור. ר' יהודה אומר המונח במקדש. דלאו בנין הוא אלא דומה לבנין ובמקדש לא גזור על השבות. והנגרר במדינה. ת"ר איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה כל שקשור וראשו מגיע לארץ ר' יהודה אומר [זה] אפי' במדינה מותר. הואיל וקשור אע"פ שאינו תלוי. אלא איזהו שאסור במדינה כל שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו כקרן זוית א"ר יהוד' אמר שמואל הלכה כר' יהודה (בנגר) [בנגרר]. דמותר אפי' במדינה אבל לא במונח דשרי לי' ר' יהודה במקדש לית הלכתא כותיה דכיון דאינו קשור שם בנין גמור הוא (כשאין) [כשאר] נגרים שנועצים בכתלים והבונה כ"ש חייב ומלאכה דאורייתא לא הותרה במקדש חוץ מהקרבת תמידין ומוספין וקרבנות צבור הדוחין את השבת מגזירת הכתו': אמר רבא והוא שקשור בדלת. עצמה (דמונח) [דמוכח] שפיר ולא שקשור במזוזה. וליתא דשמואל דפסיק כר"י אלא כרשב"ג [דבפרק] כל הכלים קיי"ל דאמר מתוקן אע"פ שאינו קשור כדפסיק ר' יוחנן התם כותיה ורבא דאוקמה הכא דקשור בדלת אליבא דשמואל קאמר. מיהו מהני עובדי הוה משמע דהלכה כר' יהודה דפרכי' אדרב' איני והא ר' טבלא אקלע למחוזא וחזייה לההוא דהוה קטיר בעיברא דדשא ולא אמר להו ולא מידי דמוקמי' לה דניטל באיגודו הוה שהיה תלוי בחבל חזק. רב אויא אקלע לנהרדעא חזייה לההוא דהוה קטיר בגמי אמר דין לא ניטרוק דאינו קשור כמאן דליתיה לגמי דמי. בעא ר' זירא נקמז מהו. שנפחת חור האסקופה ויוצא הנגר לצד הקרקע ונועץ בקרקע ועד השתא איירי כשהאסקופ' גבוהה ואין הנגר נוקב בחור עד לארץ. א"ר יוסף מאי תבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נשמט. שנפסק החבל שקשור בו והרי הוא נשמט ומונח בקרן זוית כשפותחין בו. אסור נקמז מותר ר' יהודה אומר נקמז אע"פ שאינו נשמט אסור וא"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהודה בנקמז וטעמא מאי משום דמחזי כבונה בעא מיניה רב רחומי בר זכריה מאביי עשה לו בית יד לנגר שאינו קשור כלל ותחב בית יד באמצעיתו ודומה למקבת דהשת' ודאי מוכח דכלי הוא מהו לנעול בו. א"ל בוכנא קאמרת. הא ודאי שרי. אתמר א"ר נחומי בר אדא אמר שמואל עשה לו בית יד מותר פי' רבי' שמואל שמעינן מהכא נגר שיש בראשו גלוסטר' (אם קשור) אע"פ שאינו ניטל באיגודו ואינו קשור בדלת נועלין בו ואע"פ שנגרר לארץ ואם קשור בבריה או במזוזה אם ניטל באיגוד נועלין בו ואם לאו אין נועלין בו אם עשה לו בית יד (בדמי) [ודמי]לכלי חשיב אפי' אינו קשור ותלוי נועלין בו עכ"ל: ההיא שריתא. קורה כמו בצל קורתי בטלל שירותי. דהואי בי ר' פדת דהוו מדלו לה בי עשרה ושדו לה אדשא. כלומר משוי עשרה בנ"א היה בה ושדו לה אדשא לסומכה בלילה ואפ"ה לא אסר עלייהו. אמר תורת כלי עליה שראויה לישב עליה. ההיא אסיתא. מורטיי"ר. דהואי בי מר שמואל דהואי מחזקא (אזרינא). [אדריבא] ט"ו סאין חצי כור. שרא מר שמואל למשדייה אדשא אמר הרי תורת כלי עליה:
2