אור זרוע, חלק ב רכ״הOhr Zarua, Volume II 225
א׳ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו על השה יאכלו את הבשר בלילה הזה וגו'. הפסח נשחט לאוכליו ולמנויו ואכילת פסח לא מעכבא
תנן בפרק תמיד נשחט שחטו שלא לאוכליו ושלא למנויו לערלין ולטמאין פסול. פי' או או קתני ת"ר כיצד שלא לאוכליו לשום חולה לשום זקן כיצד שלא למנויו נמנו עליו חבורה זו ושחטו לשם חבור' אחרת מנה"מ דת"ר במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר ת"ל במכסת תכוסו על השה הכתוב שנה עליו לעכב רבי אומר ל' סורסי הוא זה כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה אשכחן שלא למנויו שלא לאוכליו מנין א"ק איש לפי אכלו תכסו על השה איתקש אוכליו למנויו. ואכילה גופא לא מעכב' דקי"ל כרב דתנן פ' כיצד צולין נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם וא"ר גידל א"ר אם זרק הורצה והא בעינן אכילה אכילת פסחים לא מעכב' והא כתיב איש לפי אכלו למצוה אבל לעכב לא והתניא במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו יכול שחטו שלא למנויו כו' רב דאמר כר' נתן דתניא נמנו עליו חבורה זו וחזרו ונמנו עליו [חבורה אחרת] ראשונים שיש להם כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח [שני] אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשו פסח שני ר' נתן אומר אלו ואלו פטורין מלעשות פסח שני שכבר נזרק הדם מדלא קתני מפני שראוין לימשך ש"מ בדם תליא מילתא ולא באכילה ופרכי' מאי דוחקיה דרב דמוקים לה למתני' לכתחילה וכרבי נתן לוקמה כרבנן ואפי' דיעבד נמי לא. אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני אינו זורק ליתני פסול אלא מאי אינו זורק לכתחילה אבל דיעבד שפיר דמי אלמא דסתם לן תנא כר"נ דאכילת פסחים לא מעכבא. כדקתני נזיר ועושה פסח נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם ואם זרק הורצה הלכך אכילת פסחים לא מעכבא ובלבד שיהא ראוי לאכילה כזית בשעת שחיטה וא"ת לר"נ ור' יהושע וסתמא דמתני' דקסברי אכילת פסחים לא מעכבא מה נפשך אי לית להו היקשא דאיתקש אוכליו למנויו א"כ שחטו שלא לאוכליו מנ"ל דפסול ואי אית להו היקשא א"כ תהא אכילה מעכבת כדקתני ת"ל במכסת תכוסו הכתוב שנה עליו לעכב ואתקש אוכליו למנויו ויש לומר דודאי אית להו היקש לענין שחיטה דכשם שאם שחטו שלא למנויו דפסול הכי נמי אם שחטו שלא לאוכליו שאינם יכולים לאכול כזית דפסול כי זה דומה למנויו כדאמר בכיצד צולין מאן תנא להא דת"ר הרי שהיה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהיה חלים משעת שחיטה עד שעת זריקה כמאן לימא רבנן היא ולא ר' נתן. [אפי' תימא ר' נתן] גברא דחזי לאכילה בעינן:
תנן בפרק תמיד נשחט שחטו שלא לאוכליו ושלא למנויו לערלין ולטמאין פסול. פי' או או קתני ת"ר כיצד שלא לאוכליו לשום חולה לשום זקן כיצד שלא למנויו נמנו עליו חבורה זו ושחטו לשם חבור' אחרת מנה"מ דת"ר במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר ת"ל במכסת תכוסו על השה הכתוב שנה עליו לעכב רבי אומר ל' סורסי הוא זה כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה אשכחן שלא למנויו שלא לאוכליו מנין א"ק איש לפי אכלו תכסו על השה איתקש אוכליו למנויו. ואכילה גופא לא מעכב' דקי"ל כרב דתנן פ' כיצד צולין נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם וא"ר גידל א"ר אם זרק הורצה והא בעינן אכילה אכילת פסחים לא מעכב' והא כתיב איש לפי אכלו למצוה אבל לעכב לא והתניא במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו יכול שחטו שלא למנויו כו' רב דאמר כר' נתן דתניא נמנו עליו חבורה זו וחזרו ונמנו עליו [חבורה אחרת] ראשונים שיש להם כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח [שני] אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשו פסח שני ר' נתן אומר אלו ואלו פטורין מלעשות פסח שני שכבר נזרק הדם מדלא קתני מפני שראוין לימשך ש"מ בדם תליא מילתא ולא באכילה ופרכי' מאי דוחקיה דרב דמוקים לה למתני' לכתחילה וכרבי נתן לוקמה כרבנן ואפי' דיעבד נמי לא. אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני אינו זורק ליתני פסול אלא מאי אינו זורק לכתחילה אבל דיעבד שפיר דמי אלמא דסתם לן תנא כר"נ דאכילת פסחים לא מעכבא. כדקתני נזיר ועושה פסח נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם ואם זרק הורצה הלכך אכילת פסחים לא מעכבא ובלבד שיהא ראוי לאכילה כזית בשעת שחיטה וא"ת לר"נ ור' יהושע וסתמא דמתני' דקסברי אכילת פסחים לא מעכבא מה נפשך אי לית להו היקשא דאיתקש אוכליו למנויו א"כ שחטו שלא לאוכליו מנ"ל דפסול ואי אית להו היקשא א"כ תהא אכילה מעכבת כדקתני ת"ל במכסת תכוסו הכתוב שנה עליו לעכב ואתקש אוכליו למנויו ויש לומר דודאי אית להו היקש לענין שחיטה דכשם שאם שחטו שלא למנויו דפסול הכי נמי אם שחטו שלא לאוכליו שאינם יכולים לאכול כזית דפסול כי זה דומה למנויו כדאמר בכיצד צולין מאן תנא להא דת"ר הרי שהיה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהיה חלים משעת שחיטה עד שעת זריקה כמאן לימא רבנן היא ולא ר' נתן. [אפי' תימא ר' נתן] גברא דחזי לאכילה בעינן:
1