אור זרוע, חלק ב ר״לOhr Zarua, Volume II 230
א׳אכילת צלי בלילי פסחים
תנן בפ' מקום שנהגו מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלים מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין פי' דמחזי כאוכל פסח בחוץ ודוקא במקולס אמרי' היכא שנהגו שלא לאכול דאין אוכלין דהיינו שתלה על ראשו כרעיו וקרבו אבל אם אינו מקולס ההוא שרי אפי' במקום שלא נהגו כההיא דר"פ כיצד צולין דת"ר איזהו מקולס כל שצלאו כולו כאחת ופירש"י איזהו גדי מקולס דתנן במקום שנהגו שאסור בזמן הזה במקום שלא נהגו. כל שצלאו כולו כאחת דדמי לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוץ נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אפי' במחובר אין זה גדי מקולס דלא אסיר עד שיהא כולו שלם ומקולס וצלי אבל שאינו מקולס ההיא שרי אפי' במקום שלא נהגו מקולס לשון כובע נחושת דמתרגמי' קולסא דנחשא. וההיא דפרק מקום שנהגו דא"ר יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסים בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי אית לן למימר דמקו' שלא נהגו הוה. ירושלמי פרק מקום שנהגו ר' בא בעי קומי ר' אמי ואפי' בשר עגל א"ל [ואפילו בשר עגל] א"ל אפילו בשר עוף א"ל ואפילו בשר עוף סברין מימר אפילו ביצה אפילו קולקוס א"ר יודן בי ר' חנן ובלבד (אין) [מין] שחיטה. ואיני יודע מה שייך קילוס בביצה. וה"ה היינו יכולים לפרש דהא דקתני מקום שנהגו שלא לאכול צלי אין אוכלין אע"פ שאינו מקולס וברייתא (דביצה) [דכיצד] צולין קיימא אפלוגת' דריה"ג ור"ע אבל מקולס אסור אפילו במקום שנהגו והיינו דשלחו ליה לתודוס ואתי שפיר דסברי מימר אפילו ביצה אפילו קולקוס דאסור במקום שלא נהגו אפילו אינו מקולס:
תנן בפ' מקום שנהגו מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלים מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין פי' דמחזי כאוכל פסח בחוץ ודוקא במקולס אמרי' היכא שנהגו שלא לאכול דאין אוכלין דהיינו שתלה על ראשו כרעיו וקרבו אבל אם אינו מקולס ההוא שרי אפי' במקום שלא נהגו כההיא דר"פ כיצד צולין דת"ר איזהו מקולס כל שצלאו כולו כאחת ופירש"י איזהו גדי מקולס דתנן במקום שנהגו שאסור בזמן הזה במקום שלא נהגו. כל שצלאו כולו כאחת דדמי לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוץ נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר אפי' במחובר אין זה גדי מקולס דלא אסיר עד שיהא כולו שלם ומקולס וצלי אבל שאינו מקולס ההיא שרי אפי' במקום שלא נהגו מקולס לשון כובע נחושת דמתרגמי' קולסא דנחשא. וההיא דפרק מקום שנהגו דא"ר יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסים בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי אית לן למימר דמקו' שלא נהגו הוה. ירושלמי פרק מקום שנהגו ר' בא בעי קומי ר' אמי ואפי' בשר עגל א"ל [ואפילו בשר עגל] א"ל אפילו בשר עוף א"ל ואפילו בשר עוף סברין מימר אפילו ביצה אפילו קולקוס א"ר יודן בי ר' חנן ובלבד (אין) [מין] שחיטה. ואיני יודע מה שייך קילוס בביצה. וה"ה היינו יכולים לפרש דהא דקתני מקום שנהגו שלא לאכול צלי אין אוכלין אע"פ שאינו מקולס וברייתא (דביצה) [דכיצד] צולין קיימא אפלוגת' דריה"ג ור"ע אבל מקולס אסור אפילו במקום שנהגו והיינו דשלחו ליה לתודוס ואתי שפיר דסברי מימר אפילו ביצה אפילו קולקוס דאסור במקום שלא נהגו אפילו אינו מקולס:
1