אור זרוע, חלק ב רנ״טOhr Zarua, Volume II 259
א׳מתני' שופר שנסדק ודבקו בדבק שקורין גליד ובלשון כנען ליפא פסול דהו"ל כשתי שופרות דיבק שברי שופרות פסול ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר. ת"ר ארוך וקצרו כשר גרדו והעמידו על גלדו. גלד דק. כשר צפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר צפהו זהב מבפנים פסול שהתקיעה בזהב מבחוץ אם (נשמע) [נשתנה] קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר נתן שופר בתוך שופר ותקע בו אם קול הפנימי שמע יצא אם קול חיצון שמע לא יצא תנו רבנן גרדו בין מבפנים בין מבחוץ כשר גרדו והעמידו על גלדו כשר הפכו ותקע בו לא יצא אר"פ לא תימא דהפכיה כי כיתונא כהפיכת חלוק לעשות פנימי חיצון. אלא כגון הרחיב את הקצר ברותחין וקצר את הרחב מ"ט כדרב מתנא דא"ר מתנא והעברת שופר דרך העברתו בעינן. הוסיף עליו כל שהוא וגמרו בין במינו ובין שלא במינו פסול ניקב וסתמו בין במינו ובין שלא במינו פסול ר' נתן אומר במינו כשר. אם אינו מעכב את התקיעה ♦ שלא במינו פסול. במינו כשר א"ר [יוחנן] והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו אע"פ דנשתייר רובו פסול איכא דמתני לה אסיפא שלא במינו פסול א"ר יוחנן והוא שנפח' רובו מכלל דבמינו אע"פ שנפחת רובו כשר. רבינו יצחק אלפס לא הזכיר ל' אחרון זה מכלל דס"ל כל' ראשון לחומרא. נסדק לאורכו כולו פסול לרחבו אם נשתייר בו שיעור תקיעה ממקום הסדק עד מקום הנחת פה. כשר ואם לאו פסול וכמה שיעור תקיעה פי' רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן. וחשיב ליה כמה דאשתקל כוליה והוה ליה ארוך וקצרו. הא דלא קתני גבי נסדק לארכו אם נשתייר בו כשיעור תקיעה כשר משום דלארכו לא מיפסל אלא א"כ נסדק ע"פ כל ארכו מראשו ועד סופו. היה קולו דק או עבה או צרור פי' יבש כשר שכל הקולות כשרים בשופר. שלחו ליה לאבוה דשמואל קדחו ותקע בו יצא. [קדחו] נקבו וקס"ד נקב הנחת פה קאמר. פשיטא כולהי נמי מקדח קדחי להו אמר רב אשי שקדחו בזכרותו. כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס בו ומוציאין אותו ממקומו מתוכו וזה לא הוציאו אלא נקב את הזכרות מהו דתימא מין במינו חוצץ קמ"ל ׃
1