אור זרוע, חלק ב רס״זOhr Zarua, Volume II 267
א׳מתני' מתעסקין עמהם עד שילמדו. א"ר אלעזר ואפי' בשבת תניא נמי הכי ומתעסק עמהן עד שילמדו ואפילו בשבת ואין מעכבין את התינוקות מלתקוע בשבת ואצ"ל [בי"ט] הא גופא קשיא אמרת מתעסקין בהן עד שילמדו אפי' בשב' אלמ' לכתחיל' אמרי' להו תקעו והדר תני אין מעכבין עכובי הוא דלא מעכבין הא לכתהילה לא אמרי להו תקעו לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך פירש"י קטן שהגיע לחינוך מתעסקין בו שילמוד אפילו בשבת וכ"ש שאין מעכבים ואין זה נראה לר"י בר אשר דקטן שהגיע לחינוך הרי הוא נמי חייב לחנכו בשבת וכשתוקע בשבת שלא במקום ב"ר נמצא שהוא עובר על השבות ומאי אולמיה מצות שופר משבת. שיהא עובר על שבות שבת כדי שיהא בקי לתקוע לשנה הבאה תקיעת מצוה ונראה לו לפרש איפכא בקטן שהגיע לחינוך אין מעכבין בשבת הא לכתחילה לא יתקע הואיל דאית ליה לעבור על איסור שבות שבת וכבר הגיע לחינוך לשמור שבת ובשלא הגיע מותר אף להתעסק עמו בשבת ולהראותו האיך יאחזנו מאחר שלא הגיע לשמור שבת וכפי' זה מוכיח בפ"ק דערכין דאמר התם הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים הכל לאתויי [קטן] שהגיע לחינוך דתנן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע דהיינו כדאמרינן דעכובי הוא דלא מעכבין הא לכתחילה לא אמרי' להו תקעו ׃
1