אור זרוע, חלק ב של״דOhr Zarua, Volume II 334
א׳מתני' בש"א אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון באותו שובך עצמו שכן דרך שובך לחיות בו מחיצות הרבה [קן] לכל זוג וזוג וחלון לכל קן וקן וב"ה מתירין. א"ר חנן בר אמי מחלוקת ברה"ר דב"ש סברי הרואה אומר להטיח גגו הוא צריך וב"ה סברי שובכו מוכיח עליו אבל ברה"י ד"ה מותר איכא דאמרי א"ר חנן בר אמי מחלוקת ברה"י אבל ברה"ר ד"ה אסור. רבי' יצחק בר אשר אומר דכל איכא דאמרי לגבי לשון ראשון כטפל לעיקר ור"ת אומר דכל איכא דאמרי בשל תורה הלך אחר המחמי' בשל סופרים הלך אחר המקיל וי"א שבכל מקומות הלכה כאיכא דאמרי והטעם דהוי כמו אמוראי בתראי דהלכתא כותייהו משום שדקדקו על שמועות הראשונו' ועמדו על עיקרם: תניא ר' יהודה אומר בד"א בסולם של שובך אבל בסולם של עלייה ד"ה אסור ירושלמי מה בין סולם של שובך לסולם של עלייה א"ר יעקב בר אחא סולם של שובך אם עושים מלאכתו [מאתמול] כחושים הם סולם של עלייה יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול א"ר יוסי בר בון סולם של שובך שעלה בו לעלייה סולם של עליה שעולה בו לשובך ׃
1
ב׳מתני' בש"א לא יטול אא"כ נענע מבעו"י ובה"א עומד ואומר זה וזה אני נוטל ירושלמי א"ר יוסי בר בון לוי מקיש על שובכה ואמר (הלכה) תזכה לי שובכי למחר. ופרכי' וב"ה למה ליה למימר זה וזה אני נוטל לימא מיכן אני נוטל למחר ופירשה רבה דה"ט דצריך לברר ולומר אלו אני נוטל די"ל למחר מטלטל ובוחר השמנים ושביק האי ושקיל אידך נמצא שמטלטל מה שלא הזמין שהרי לא היה בדעתו אלא כדי צורכו הלכך אומר זה וזה אני נוטל ולמחר על כרחיה הני הוא דשקיל ופרכי' והאמרת בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא דהיינו שעומד מרחוק ואינו מנענע אלמא לא בדק מאתמול הכחושים והשמנים ואכתי איכא למיחש כשיבוא לבדוק למחר השמנים שביק הא ושקיל אידך ושנינן ה"מ מעיו"ט דכיון דהזמינו מעיו"ט ואמר זה וזה אני נוטל אפי' אי משכח להו כחושין למחר לא שביק להו ושקיל לאחריני אבל ביו"ט שלא הזמינו לאלו מאתמול וסומך על בדיקת יו"ט למחר זמנין דמשתכחים כחושים שמנים ושמנים כחושים כלומר אותן הנראין כחושים למראה עיניו נמצאו שמנים והנראין שמנים למראה עיניו נמצאו כחושים וקא מטלטל מידי דלא חזי ליה כל אותן שמטלטל יותר על צרכו מוקצין הן ואם תאמר ויזמין כולן מערב ויאמר אלו כולן אני נוטל ולמחר יטלטל ויקח איזה שירצה. זה פירש רבי' יצחק בר' אשר שאין אדם יכול להזמין אלא לפי מה שהוא צריך ואם הזמין יותר לא הויא הזמנה וכן מי שיש לו תרנגולות בביתו שהקצה אותן לגדל בצים צריך להזמין אותן מעיו"ט אם עלה על דעתו לאכול מהן ביו"ט אבל תרנגולת העומדת לאכילה אין לחוש אי מטלטל ושביק ויכול לברור איזה שירצה דכולן חזו לאכילה ומותרין כולן לטלטל:
2
ג׳מתני' זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים אסורין. אוקמה (רבא) [רבה] בגמרא כגון שזימן שחורים ולבנים והשכים ומצא לבנים במקום שחורים ושחורים במקום לבנים מה"ד הני אינהו נינהו ואיתהפוכי אתהפוך קמ"ל הני אזלי לעלמא והני מעלמא אתו וכגון שזימן בשני קיני' וכולן מובדלין במחיצו' ובעליו' כדרך כל שובכין עשוין עליות עליות הרבה וכל עלייה יש בה מחיצות הרבה וה"ק זימן שחורים בקן זה ומצא לבנים ולבנים זימן בשני ומצא בו שחורים אבל אם זימן שחורים ולבנים בקן אחד ומצא לבנים במקום שחורים ושחורים במקום לבנים מותרין דהני ודאי איתהפוכי איתהפוך:
3
ד׳מתני' שנים ומצא שלשה אסורין דממ"נ אי אחריני נינהו כולהי אסירי ואי לאו אחריני נינהו הא איכא חד מעלמא דמערב בהו וקתני אסורין דמשמע אין להן תקנה להתירא ולא אמרי' נפריח אחד ונאמר דהאי הוא דאתא מעלמא ומיכן תשוב' על הוראתו של ר' יעקב צרפתי שכתבתי בפ' גיד הנשה:
4
ה׳מתני' שלשה ומצא שנים מותרין מ"ט אינהו נינהו וחד מינייהו אזיל לי' לעלמא ואפי' גוזלין מקושרין מותרים דמנתחי אהדדי. ירושלמי מתני' ר' דאמר הניח מאתים ומצא מנה המנה נוטל וחכמים אומרים חולין תמן תנינן האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הרי זה חולין ר' יעקב בר חא בשם ר' יוסי דר' חיא. חזר ואמר דברי הכל היא שנייה היא בגוזלות שדרכן לפרוח והתני ר' חלפתא בן שאול הוא הדבר בגוזלין הוא הדבר בכיסין הוי (דרכן) [דרבי] חיא [א"ר יסא] תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח והוא מצא ופליג גנמרא דידן:
5
ו׳מתני' בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים דרך כל השובכין להיות מעט מן הדף חעלייח בולט חוץ מן המחיצה החיצונה של קן וקן ושם היוני' יוצאין לאויר ונוחין שם וחוזרין לקן. ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין שלא היו סביבותיהן אתמול אלא אילו שהזמין הרי אלו מותרין דודאי אלו הן שהזמין בתוך הקן ובאו לפניה ואוקימנא שאינן מפריחין אלא במדדין ואע"ג דאיכא קן בתוך חמשים אמה וכגון דקיימא קן זו שזימן בה בקרן זוית ודוקא שמצא לפני הקן על הדף אסורין אבל מצא על פתחה של הקן מותרין כדתניא בתוספתא דפרקין זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן על פתחה מותרים אמר ר' שמעון ב"א לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שזימן בתוך הקן ומצא לפני הקן שאסורים פירוש על הדף כדפריש' ותניא בד"א ביוני שובך וביוני עליה וציפרין שקננו בטפיחין ובכירה אבל אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות אין צריכין זימון מפני שברשות אדם הן החיה שקיננה בפרדס צריכה זימון מפני שאינה ברשות אדם ולקמן בפרקין דאין צדין פירשתי וכן תרנגולות שהקצה אותן לגדל בצים צריכות זימון כדפרישית לעיל:
6