אור זרוע, חלק ב שס״אOhr Zarua, Volume II 361
א׳מתני' אין פוחתין את הנר. ליטול אחד מן הבצים של יוצר ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר מפני שהוא עושה כלי נר קרוי קרושי"ל ובלשון כנען צריף. ואין עושין פחמין גחלים דאינהו נמי כלי נינהו לצורפי זהב ואין חותכין את הפתילה לשנים דפתילה נמי כלי הוא להדליקה שצריכה עשייה ותיקון ר"י אומר חותכה באור לשתי נרות. מ"ש בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי הא קמתקן מנא תנא ר' חייא חותכה באור בפי שתי נרות. [נותן] שתי ראשיה בין שתי נרות אם צריך להדליקם כאחד ומדליק באמצע דלא מוכח דלתקוני מנא קמכוין אלא להדלקה בעלמא. תני בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה ביו"ט שלשה להחמיר ושלשה להקל להחמיר אין גודלין אותה ביו"ט בתחילה ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין אותה לשנים. להקל ממעכה ביד דתיקון כלאחר יד הוא ושורה בשמן וחותכ' באור בפי שתי נרות. ירושלמי א"ר חנינא ובצריך לשניהן תני ר' יהודה בן פזי דברדליא מביא שתי נרות ונותנה בשתיהן וחולקה לשתיהן. א"ר נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביו"ט מאי מוחטין א"ר הונא בר שלמיא משמיה דרב עדויי חשיכה. כשהיא נעשית בראשה פחם מעבירו. עדויי פי' להסיר חשיכה פחם המחשיך אורה. ירושלמי צריך לטלטל לנר ממקום למקום מותר לטלטלו ולהוסיף עליו שמן מותר משום שלום ביתו שכל זמן שהנר בבית שלום בכבית שנאמר וידעת כי שלום אהלך המדליק לילי יו"ט צריך לברך בא"י אקבו"ץ להדליק נר של יום טוב ׃
1
ב׳מתני' אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח כשצולין דגים על האסכלא חותכין קנים קשין או שיבולין או שוברין חרסי' או חותכין נייר ושורין [במים] וסודרין הנייר [ע"ג האסכלא] מפני שהמתכת מתחמם ושורף את הדג וכן אין מפצעין את הקנה דת"ר שלהי פירקי' וכל זה אסור לעשות ביו"ט מ"ט משום דקמתקן מנא:
2
ג׳מתני' אין גורפין תנור וכיריים אם נפל לתוכן מן הטפילה והטיח אין גורפין אותו דמתקן מנא פירש"י זצוק"ל דאתיא כרבנן דאמרי דמכשירי אוכל נפש אסירי. אבל מכבשין משכיבין האפר והעפר שיהא חלק ומשפילו ומשוהו שלא יגע בפת שמדביקים בדפנותיו. תני ר' חייא בר יוסף קמיה דר"נ אם א"א לו לאפות אא"כ גורפו מותר. פירש"י כר' יהודה ולעיל פ' אין צדין פסקי' כר' יהודה. דביתהו דר' (יהודה) [חייא] נפל לה ארדא בתנורא ביומ' טבא א"ל ר' חייא חזי דאנא ריפתא מעליא קא בעינא כלומר גרפי התנור והוציאי את האריח שלא יגע בפת הנדבק בדפנות התנור. א"ל רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואיזדהר מחרוכא. צלה לי אווז בתנור שהתנורים קטנים היו ופיהם למעלה ותולה (הצולה) [הצלי] בתוכו וסותם פיו והוא נצלה. ואיזדהר מחרוכא כלומר גרוף התנור שלא יהא בו [בשוליו] דבר גבוה כגון אריח או אבן שהוסק בתנור שנוגע בצלי ושורפו וכל שכן לדידן שאנו מניחין פת שלנו על יסוד של התנור במקום (שהתנובים) הגחלים מותרין לגרוף תנורינו. א"ל [רבינא] לרב אשי אמר לי רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא. עבדי אדוני [טחין] סביבות כיסוי פי התנור בטיט שלא יצא חומו כשהצלי בתוכו שקשה הרוח לצלי (וקמ"ל) [ותימה לן מילתא] משום דגיבול טיט תולדה (דדישה) [דלישה] היא. א"ל אנן ארקתא דפרת סמכי'. על שפתו של פרת אנו נסמכין בדבר שאין אנו צריכים לגבל כי טיט של שפת פרת טיט מגובל היא וה"מ דצייריה מאתמול שעשה בו סימן ונתנו לצד אחר אמר רב' וקיטמא שרי לגבלו ולהטיח בו דלאו בר גיבול היא. שמעי' משמעתין שאסור לגבול הטיט החמר ביו"ט ולהטיח בו פי התנור כשאנו משימין הטמון בתנור ביו"ט לצורך השבת למחר אבל אם היה לו חמר מגובל מעיו"ט מותר להטיח בו ואותו הטיט שברחובות שאנו לוקחין ביו"ט ברחוב ומטיחין בו פי התנור כשאנו משימין הטמון בתנור ביו"ט לצורך השבת כך כמו שהוא זהו היתר גמור להטיח בו תנור ועפר אסור לגבל ולהטיח בו דבר גיבול הוא כדמוכח פ"ק דשבת. ואפר דשרי רבא לגבלו שמא דוקא כגון שנתן בו מים מאתמול כדמשמע נמי התם דאפר לאו בר גיבול הוא ונתינת מים זהו גיבולו מיהו רבא סתמא קאמר משמע דשרי בין בנתינת מים בין לגבל וטוב להחמיר והמחמיר תע"ב: מתני'. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהם את הקדירה פי' מקיפין מקרבין זו אצל זו כמו אין מקיפין בריאה וכמו הוי מגיעי בית בבית ומתרגמי' הוי מקפן ביתא וכמו לתרום [שלא] מן המוקף דהיינו סמוך וכמו מקפת וקוראה לה שם. לשפות עליהן קדירה. והאור בין שתי החביות ואסר לה משום דדמי לבנין ומדרבנן דמיחזי כאוהלא. אר"נ אבנים של ביה"כ מותר לצדדן ביו"ט. אבנים גדולות שמצדדין אותן להיות כמין מושב חלול ויושבין עליהן בשדות במקום דמיוחד לבית הכסא איתיביה רבא לר"נ אין מקיפין וכו' א"ל התם משום דקעביד אהלא. שיש לו גג אבל הכא ליכא. א"ל (רבא) [רבה זוטי] לרב אשי אלא מעתה [דאינו אסור] אא"כ עשוי אוהל בנה אצטבא ביו"ט כסא של בנין לבינים וטיט דלא קעבד אהלא ה"נ דשרי א"ל בנין קבוע אסרה תורה בנין עראי שאינו מתקיים לא אסרה תורה וגזרו על בנין עראי משום בנין קבוע והכא גבי ביה"כ משום כבוד הבריות ל"ג רבנן. אמר רבא האי מדורתא מלמטה למעלה אסור פירשת"י בהלכו"ת שמעת"א דתולי"ן א"ת המשמר"ת: מתני' אין סומכין את הקדירה בבקעת דקסבר לא ניתנו עצים אלא להסקה לפיכך מוקצין הן אצל שום תשמיש וכן בדלת ברלת ס"ד אלא אימא וכן הדלת ת"ר אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת לפי שלא ניתנו העצים אלא להסקה ור"ש מתיר ואנן קיי"ל כר"ש דל"ל מוקצה:
3