אור זרוע, חלק ב שס״חOhr Zarua, Volume II 368
א׳?
מתני' כרכין המוקפין חומה מימות יב"נ ירושלמי ר' סימון בשם ריב"ל חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותו היום ותלו אותה מימות יהושע בן נון שאם היו תולין אותה מימות אחשורוש היה לה גנאי שהיתה חריבה והיה לה להיות נדונית בערי הפרזי. אמר רב שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא ולא צריך [לרבויי] פירש רבי' שלמה הכל נקהלו בו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בכל המדינות כמו שמפורש בספר הילכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה דעיקר הנס היה בו וכן מוכח בירושלמי דפריך התם או אינו אלא תשיעי ועשירי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יהונתן ימים אשר נחו בהם אין כתיב כאן אלא כימים תן ימים כנגד ימים תן י"א וי"ב כנגד י"ד וט"ו [ואימא י"ב י"ג] א"ר חלבו יום י"ג [יום] מלחמ' והוא מוכיח על עצמו שאין בו נוחה פי' שלא היה בו מנוחה הלכך אינו יכול לומר תן י"ב וי"ג [במקום] י"ד וט"ו דהא כימים אשר נחו כתיב וי"ג לא היה בו מנוחה הלכך צריך אני אמר י"א וי"ב ופריך מעתה אל יקראו בו הואיל ולא היתה בו מנוחה ואין מקרא לרבויי' ומשני לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין בתמיה אלא ודאי הואיל שלפניו ואחריו קורין בדין הוא שיהיו קורין בו והדר מסיק בדין הוא שיהיו קורין בו פי' הואיל והיתה בו מלחמה ונעשה להם נס שהרגו את אויביהם בדין הוא שיהא ראוי לקרות בו אע"ג דלית ליה מקרא לרבוייה ובספר המקצועות כתב וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא [שנאמר] נקהלו היהודים למה נקרא יום קהילה יום תענית יום כניסה שמתכנסין בו ישראל ויושבין בתענית ומבקשים רחמים שנאמר דברי הצומות וזעקתם ע"כ וכ"כ בשאלתות פ' ויק' מאי קהילה יום תענית דאיכא כינופיא ותו כתב כיון דתנא דכפרים ועיירות גדולות בי"ד ותו חזר ושנה אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה אלא כך פירשו חכמים יום כניסה יום תענית וכו'. ומה שאנו מקדימין התענית ליום חמישי כשחל פורים באחד בשבת מפני שלא רצו לקובעו בע"ש הואיל ונדחה ובתשובות הגאונים פי' מפני שיהיו מרבים בסליחות ובתחנונים ביום התענית ואם היו עושין בע"ש היו טרודים ולא היו יכולים לטרוח בצרכי השבת ובמסכת סופרים מפרש שרבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות דאסתר ואע"ג שאותם היו בניסן אין רוצים להתענות בניסן שבו נגאלו אבותינו והוקם המשכן:
מתני' כרכין המוקפין חומה מימות יב"נ ירושלמי ר' סימון בשם ריב"ל חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותו היום ותלו אותה מימות יהושע בן נון שאם היו תולין אותה מימות אחשורוש היה לה גנאי שהיתה חריבה והיה לה להיות נדונית בערי הפרזי. אמר רב שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא ולא צריך [לרבויי] פירש רבי' שלמה הכל נקהלו בו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בכל המדינות כמו שמפורש בספר הילכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה דעיקר הנס היה בו וכן מוכח בירושלמי דפריך התם או אינו אלא תשיעי ועשירי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יהונתן ימים אשר נחו בהם אין כתיב כאן אלא כימים תן ימים כנגד ימים תן י"א וי"ב כנגד י"ד וט"ו [ואימא י"ב י"ג] א"ר חלבו יום י"ג [יום] מלחמ' והוא מוכיח על עצמו שאין בו נוחה פי' שלא היה בו מנוחה הלכך אינו יכול לומר תן י"ב וי"ג [במקום] י"ד וט"ו דהא כימים אשר נחו כתיב וי"ג לא היה בו מנוחה הלכך צריך אני אמר י"א וי"ב ופריך מעתה אל יקראו בו הואיל ולא היתה בו מנוחה ואין מקרא לרבויי' ומשני לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין בתמיה אלא ודאי הואיל שלפניו ואחריו קורין בדין הוא שיהיו קורין בו והדר מסיק בדין הוא שיהיו קורין בו פי' הואיל והיתה בו מלחמה ונעשה להם נס שהרגו את אויביהם בדין הוא שיהא ראוי לקרות בו אע"ג דלית ליה מקרא לרבוייה ובספר המקצועות כתב וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא [שנאמר] נקהלו היהודים למה נקרא יום קהילה יום תענית יום כניסה שמתכנסין בו ישראל ויושבין בתענית ומבקשים רחמים שנאמר דברי הצומות וזעקתם ע"כ וכ"כ בשאלתות פ' ויק' מאי קהילה יום תענית דאיכא כינופיא ותו כתב כיון דתנא דכפרים ועיירות גדולות בי"ד ותו חזר ושנה אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה אלא כך פירשו חכמים יום כניסה יום תענית וכו'. ומה שאנו מקדימין התענית ליום חמישי כשחל פורים באחד בשבת מפני שלא רצו לקובעו בע"ש הואיל ונדחה ובתשובות הגאונים פי' מפני שיהיו מרבים בסליחות ובתחנונים ביום התענית ואם היו עושין בע"ש היו טרודים ולא היו יכולים לטרוח בצרכי השבת ובמסכת סופרים מפרש שרבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות דאסתר ואע"ג שאותם היו בניסן אין רוצים להתענות בניסן שבו נגאלו אבותינו והוקם המשכן:
1