אור זרוע, חלק ב שע״בOhr Zarua, Volume II 372
א׳ תני רב יוסף שמחה ומשתה ויו"ט שמחה מלמד שאסור בהספד ומשתה מלמד שאסור בתענית ויום טוב מלמד שאסור בעשיית מלאכה רבא בריה דרבה. אמר הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו דמעיקרא קודם קבלה כתיב שמחה ומשתה ויו"ט ולבסוף בשעת קבלה כתיב ולעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב כי לא קבלו עליהם אלא שמחה ומשתה לאוסרן בהספד ותענית אבל יו"ט לא קיבלו עליהם. כתב רבי' יצחק אלפסי וכן הלכתא וקיי"ל דהני תרי יומי ארביסר וחמיסר תרוייהו אסירי בהספד ותענית דכתיב במגילת תענית את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר יומי פוריא אינון דלא למספד בהון ואמר רבא לא נצרכה אלא לאסור את של זה בזה פי' את בר ארביסר בחמיסר ואת בר חמיסר בארביסר. מיהו אם הוא ת"ח מותר להספידו בחנוכה ופורים. ירושלמי תני שמואל מפני מה [מקדימין] ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים ר' פליפא בר פריטה בעי קומי ר' (מנא) [יונה] לית הדא אמרה שאסור בעשיית מלאכה א"ל מן הדא לית את שמע מינה כלום שהרי חוש"מ הרי הוא אסור בעשיית מלאכה והם מספיקים מזון לאחיהם שבכרכים לית לך אלא כהדא דרבי הוה מפרסם עצמו פעמים בשנה רוחץ בי"ז בתמוז ונוטע נטיעות בפורים. הירושלמי סובר כרבא בריה דרבה דרבי ביומיה נטע בפורים ופרסם עצמו כדי להודיע שפורים מותר במלאכה וכתב ה"ר משה בר' מיימון ואע"פ שהוא מותר במלאכה אעפ"כ אין ראוי לעשות בו מלאכה. אמרו חכמים כל העושה מלאכה ביום פורים אינו רואה סימן ברכה. רב חזי לההוא גברא דשדי כיתנא בפוריא פי' זורע פשתן ולטייה ולא צמח כתניה ואוקימנא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור הוה דבאתרא דההוא גברא נהגו שלא לעשות מלאכה בפורים וכתב בשאילתות פרשת ויקרא מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים מאן דעביד משמתינן ליה כדאמרי' רב לטייה לההוא גברא. והיינו שמתא: מתני' אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים ואוקימנא מתני' כרשב"ג והכי קתני אין בין י"ד שבאדר הראשון לי"ד שבאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין פסק רבי' יצחק אלפס כי האי לישנא. א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב הלכה כרשב"ג. ירושלמי תני רשב"ג [אומר] מצות הנוהגות באדר השני אינן נוהגות באדר הראשון חוץ מן הספד ותענית שהן שוין זה בזה [ר' בא] רב ירמיה [בשם רב ר' סימון] בשם ריב"ל אמר הלכה כרשב"ג ר' הונא רבה דציפורין אמר הנהיג ר' חנינא דצפרין כהדא דרשב"ג ומסתברא דהואיל ואסור בהספד ותענית שאין שליח ציבור נופל על פניו לפני ארון הקודש:
1