אור זרוע, חלק ב שע״אOhr Zarua, Volume II 371
א׳אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד. בי"ד מתוך שהיא חובה בו ביום על כל יחיד ויחיד קורין אותה אפי' ביחיד דהואיל והכל קורין בו איכא פרסום [נס]. שלא בזמנה אין קורין אותה אלא בי' משום פרסומי ניסא ואם לא מצא עשרה לא יקרא. ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה אין קורין אותה אלא בעשרה הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי וחזר על עשרה. פסק ר"ת אע"ג דחש לה רב להא דרב אסי לית הלכתא כוותיה אלא כרב דלא הדר ביה רב אלא שהחמיר ע"ע דר' יוחנן קאי כותיה דרב בפ' הקורא את המגילה למפרע דאמר ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא אר"י הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ידי חובתו ומחי לה אמוחא לא אמרו אלא בציבור אבל ביחיד לא כלומר לאחר שאמר שמועה זו הכה על קדקדה שסתר מקצתה ואמר לא אמרו אלא בציבור אבל ביחיד יצא אלמא דר"י סבר כרב דמגילה בזמנה ביחיד. וכן פר"ח וכן פסק רבי' יצחק אלפסי זצ"ל וה"ר משה בר' מיימון זצ"ל כתב וכל אילו שמקדימין וקורין קודם י"ד אין קורין אותה בפחות מעשרה עכ"ל משמע אבל בזמנה אינה צריכה עשרה. ואני המחבר מביא ראיה מפ' אלו טריפות דאע"ג דחש לה רב להא דרב אסי אין להוכיח מכח זה שאין הלכה כרב דת"ר חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רבי ר' יעקב אומר אפילו ניקב הורה רבי כר"י אמר רב הונא אין הלכה כר' יעקב ועתה ע"כ רבי שהורה כר' יעקב לא הדר ביה משמעתיה דאי הדר ביה מאי קאמר אין הלכה כר"י והא רבי הדר ביה אלא ודאי מה שהורה לא עשה כ"א לחומרא בעלמא הכא נמי הא דחש לה רב להא דרב אסי לא עשה כ"א לחומרא [בעלמא] ושפיר אפשר שהלכה כרב. וכן פסק רבי' שמחה דאמ' בירושלמי דפרקין ר' בא בשם רב יהודה כל שאמרו ידחה ממקומו ליום הכניסה ובלבד בעשרה ורב הונא אמר אפי' ביחיד מתיב מ"ד בי' למ"ד ביחיד עד שהוא במקומו יקרא עד כאן לא פליגי אלא שלא בזמנה אבל בזמנה לכולי עלמא אפילו ביחיד. ובשם רבי' שמרי' זצ"ל שמעתי שהיה מתיר לקרותה אפי' שלא בזמנה ביחיד כרב הונא דבירושלמי מדלא קתני מגילה שלא בזמנה בפרק הקורא עומד בהדי כל הני דהתם דקתני דאין נוהגים בפחות מעשרה ואין נראה בעיני דמדלא הדר (ביה) [ליה] רב הונא לר' בא דאיתיביה עד שהוא במקומו יקרא ולא מידי משמע דהדר ביה והאי דלא תני לה בהדי הני דפ' הקורא עומד משום דלא דמיא להו דטעמא דמגילה משום פרסומי ניסא היא ועוד איכא למימר תנא ושייר דהא שייר נמי קידוש החודש דאיתא בירושלמי בההיא שמעתא תני שמואל אין קידוש החודש בפחו' מעשרה ר' בא ר' אסי בשם ר"י נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה להלן עשרה אף עדה האמורה כאן עשרה.(הלכתא) [הלכך] הכי קיי"ל דמגילה בזמנה אפילו ביחיד קורין אותה. שלא בזמנה אין קורין אותה אלא בעשרה וליתא לדרב עמרם גאון שפסק בסדר שלו כרב אסי שאף בזמנה צריכה עשרה אלא כדברי רבותינו קיי"ל שאינה צריכה עשרה בזמנה וכן נהגו העולם. מיהו הא מספקא לי שלא בזמנה שצריכה עשרה אם צריכ' עשרה שיהו בני מצוה כמו כל הטעונים עשרה או דילמא הואיל ואינו אלא משום פרסומי ניסא אף על פי שאינם בני מצות איכא פרסום טובא ואם כך הוא שאינה צריכה בני מצות אתי לי שפיר דלא תני מגילה שלא בזמנה בהדי הני דפרק הקורא עומד דהנהו כולהו עשרה בני מצות אבל ההיא דשמואל דירושלמי אתי בגמגום דלא תני קידוש החודש. וכתב רב צמח גאון זצ"ל שליח ציבור הקורא את המגילה קורא וכורך כספר תורה ורב האי גאון כתב מנהגא דחזי לנא דמאן דקרי למגילה קורא ופושט כאיגרת אבל קורא וכורך כס"ת לא חזי לנא וכ"כ ה"ר משה בר מימון זצ"ל ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושטה כאיגרת וכשיגמור חוזר וכורכה כולה:
1