אור זרוע, חלק ב שפ״גOhr Zarua, Volume II 383
א׳מתני' ביו"ט חמשה ביוה"כ ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם ומפטירין בנביא. ת"ר הכל עולין למנין שבעה אפי' אשה אפי' קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור אבעי' להו מפטיר בנביא מהו שיעלה למנין שבעה רב הונא ור' ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה מפני כבוד התורה. שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה וכיון דמשום כבוד תורה היא ולא משום חובה למנינא נמי לא סליק. רבינו משולם מנרבונא זצ"ל היה אומר דקיי"ל כמ"ד דאינו עולה למנין שבעה והא דעבדינן בתעניות וביום הכפורים במנחה דמפטיר שלישי היינו משום דאין מוסיפין עליהן וא"א לעשות המפטיר רביעי ואע"ג דאין פוחתין מהן נמי וכיון דהמפטיר אינו עולה למנין שלשה נמצא שלא קראו אלא שנים מוטב שנפחות אחד בשב ואל תעשה ממה שנוסיף אחד בקום ועשה ור"ת משיב על דבריו דאי אינו עולה למנין שבעה נקרא ארבעה שלשה לחובה ורביעי למפטיר דכשם שאינו עולה למנין משום דאינו קורא בתורה אלא מפני כבוד תורה ה"נ אין בו משום אין מוסיפין דאין קורא לחובה אלא לכבוד תורה אלא אומר ר"ת ודאי דקיי"ל כמ"ד שהוא עולה למנין שבעה הלכך בתעניות במנחה וביוה"כ במנחה לא קרו כ"א ג' דכיון דעולה מן המנין אם היו קורין ד' היה בו משום אין מוסיפין הלכך קרו שלשה והשלישי הוא המפטיר ועולה מן המנין. אבל לענין חמשה דיו"ט וששה דיוה"כ ושבעה דשבת לא עבדינן מפטיר מן המנין משום דמוסיפין על ידן ועבדינן כתרוייהו דלמ"ד עולה הוספנו המפטיר ולמ"ד אינו עולה אין בו משום תוספת דלכבוד בעלמא הוא דקורא ואין לומר דלא פליגי אלא לענין שבעה אבל לענין שלשה לכ"ע עולה דההוא טעמא דקאמר דאינו עולה למנין שבעה משום דאינו קורא לחובה אלא לכבוד תורה שייך נמי לענין שלשה דמנחה. ירושלמי ר' זעירא בשם רב ירמיה העבד עולה למנין שבעה וידבר עולה משלשה פסוקים לא כן א"ר חמא בר עוקבא בשם ר"י בר חנינא אסור לאדם ללמד את עבדו תורה תפתר שלמד מאליו או שלימדו רבו כטבי ר' חלבו ר' מתנה בשם שמואל בר שילת בשם [רב] שבעה חוץ מן המפטיר בנביא תניא בתוספתא דמכילתין הכל עולין למנין ז' אפי' קטן אפילו אשה אין מביאין את האשה לקרות לרבים בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב עומד וקורא ויושב אפילו שבעה פעמים ׃
1