אור זרוע, חלק ב שפ״חOhr Zarua, Volume II 388
א׳מתני' ועוד א"ר יהודה ביהכ"נ שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים פי' מפשילין גודלין וה"ה לכל מלאכות אלא לפי שהפשלת חבלים צריך מקום מרווח ורחבת ידים ביותר וביהכ"נ בית גדול הוא וראוי לכך. ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין [אותו] קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש מניחין אותו לעלות בו עשבים כדי שיהא עגמת נפש לרואיהם ושיזכרו את ימי בנינו ואת שהיו רגילין להאסף שם ויבקשו רחמים שיחזור לקדמותו. ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן. ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אלא קורין ושונין בהם ומספידין בהן הספד של רבים פי' של תלמיד חכם שמת שצריכין רבים להתאסף ולהספידו וביהכ"נ ראוי לכך לפי שהוא בית גדול ומכבדין אותן ומרביצין אותן [כדי שלא יעלו בהן עשבים] א"ר יהוד' אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלשו מפני עגמת נפש: א"ר אסי בתי כנסיות של בבל על תנאי עשוין פי' רבי' שלמה זצ"ל על מנת שישתמשו בהן ואע"ג דעל תנאי עשויין מ"מ אין נוהגין בהם קלות ראש ומאי ניהו חשבונות משמע דוקא חשבונות אבל הני דברייתא דלעיל כולהו נוהגין בהם והא דאמר בסמוך רבינא ורב אדא בר (אהבה) [מתנה] הוו קיימי וקשיילי שאילתא מדרב' אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעיא צילותא הם היו מחמירין על עצמן ולא היו רוצים ליכנס בה מפני הגשמים אע"פ שהי' מותר להם ליכנס. וההיא דלעיל דרבינא הוה ליה תילא דבי כנישתא בארעיה פי' שהיה ביהכ"נ בקרקע שלו ונחרב דכל בית נחרב קרוי תל כמו והיתה תל עולם אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למיזרעה א"ל זיל זבניה משבעה טובי העיר במא"ה אע"ג דבבבל הוי דעל תנאי עשוין אפי' הכי זריעה היא חול גדול ובזיון גדול ואסור אפי' בבבל מידי דהוי אחשבונות דאסר רב אסי אפי' בבבל אבל כל הני דברייתא דאסור בביהכ"נ של ארץ ישראל כולהו שרי בביהכ"נ של בבל הלכך מותר לאכול ולשתות האידנא בבתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו דעל תנאי הן עשויין. וזכורני כשהייתי באשפירא בבית מורי רבי' שמחה שאכלנו בביה"מ ואמר לנו שראה את רבי' יהודה משפירא שאכל בבית המדרש מיהו כמדומה לי שבשבת היה שהיא סעודת מצוה ואין משם ראיה לסעודת חול מיהו כך היא שבזמן הזה מותר לאכול ולשתות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שלנו ואפי' בני אדם שאינם ת"ח. אבל חכמים ותלמידיהם מותרים אפי' בבתי כנסיות ובתי מדרשות של ארץ ישראל כדמפורש בסמוך. ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן פי' אין מתקשטין בתוכן ואין הולכין ומטיילין בהן להנאתן אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן לפי שהוא ביתם לכל דבר ת"ר ביה"ק אין נוהגין בהן קלות ראש אין מרעין בהן בהמה ואין מוליכין בהם אמת המים ואין מלקטין בהן עשבי' ואם ליקט שורפן במקומן:
1