אור זרוע, חלק ב ש״צOhr Zarua, Volume II 390
א׳מתני' ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם ושמואל אמר כי תשא תניא כותיה דשמואל ר"ח [אדר] שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן ואף ר' יצחק נפחא ס"ל להא דשמואל דאר"י נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחת בענינו של יום ואחד בדר"ח ואחד בפרשת שקלים דהיינו כי תשא דאילו לרב דאמר צו וגו' את קרבני בשתי תורות סגי וקיי"ל כברייתא דר"ח אדר שחל להיות בשבת מפטירין בבן שבע שנים ולא בהשמים כסאי. וכבר באו מלמדי תינוקות לפני רבי' שמואל הכהן זצ"ל ושאלוהו איזה הפטרה יאמרו בן שבע שני' או השמים כסאי והורה להם בן שבע שנים ואמר לו ר' עמרם זצ"ל הלא לענין חנוכה ור"ח אמרינן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וא"ל הפרשיות אין מזיזין אותן ממקומן וכן השיב ר' יהודה הכהן דבשקלים מפטרינן ולא משגיחין בר"ח דאע"ג דתנן דכל התדיר מחבירו קודם לחבירו שאני הכא דשקלים נמי צורך ר"ח היא דא"ר טבי א"ר יאשיה אמר קרא זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה משום הכי קדמו. ועוד הואיל והתחיל בשקלים קא גמר אפטרתא דשקלים כדאמרי' גבי דם חטאת הואיל והתחיל במתנותי' גומרה ה"נ הואיל והתחיל בסדר שקלים גומר וכ"כ מורי אב"י העזרי דמפטירין בן שבע שנים דאיירי בשקלים מעין שקלים דכי תשא שקרא המפטיר וזה הכלל שהמפטיר הולך אחר הפרשה שקרא הוא בעצמו עכ"ל. וזהו סי' זט"ו ר"ח אדר שהל להיות בשבת קורין בו ביום כי תשא ובשבת שניה שהיא ח' באדר קורין זכור ובשבת שלישית שהיא ט"ו באדר מפסיק ובשבת רביעית שהיא כ"ב באדר קורין פרה ובשבת חמישית שהוא כ"ט באדר קורין החודש: איתמר ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר רב יצחק נפחא קרי שיתא מאתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית כיור נחושת מתקיף לה אביי אמרי אוקמי הוא דקא מוקים התם ואין הדבר ניכר שקראוה לשם פרשת שקלים אלא סבורים שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן. אלא אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל כאביי ולעיל נמי הביא ראיה מיכן דקיי"ל מפטיר עולה למנין שבעה חל ר"ח אדר להיות בכי תשא עצמה א"ר יצחק נפחא קר' שיתא מן ועשית עד ויקהל וחד קרו מן כי תשא עד ועשית מתקיף לה אביי השתא אמרי למפרע הוא דקרי אלא אמר אביי קרו שיתא מן כי תשא עד ויקהל וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית תניא כותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה וכן קיימא לן כאביי: מתני' חל להיות ר"ח אדר בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת מלומר פרשה שנייה כדי שתקרא [פרשת זכור] בשבת הסמוכה לפורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:אתמר ר"ח אדר שחל להיות בע"ש רב אמר מקדימין וקורין כי תשא לשבת שעברה כדתנן במתני'. ושמואל אמר מאחרין וקיי"ל כרב. וזהו סימן ובי"ו לעולם ר"ח אדר הסמוך לניסן שהל להיות בע"ש מקדימין וקורין פרשת שקלים דהיינו כי תשא עד ועשית כיור נחושת ובשבת שנייה שהיא שני ימים לאדר מפסיקין ובשבת שלישית שהיא ט' לאדר קורין זכור ובשבת רביעית שהיא י"ו באדר מפסיקין ובשבת חמישית שהיא כ"ג אדר קורין פרה ובשבת ששית שהיא ר"ח ניסן מוציאין ג' תורות וקורין באחד ששה אנשים בפרשת השבוע ואין אומר קדיש ובשני קורא השביעי בשל ר"ח ואומר קדיש ובשלישי קורא המפטיר מן החודש הזה עד משכו ומפטיר ביחזקאל מן בראשון באחד לחודש עד שמן הין לאיפה בתראי דפרשתא. וכשחל ר"ח אדר הסמוך לניסן בשני בשבת זהו סימן ב"ו מקדימין וקורין פרשת כי תשא בשבת שעברה בשבט ובשבת שנייה שהיא ו' באדר מפסיקין ובשבת שלישית שהיא י"ג באדר קורין פרשת זכור ובשבת רביעית שהיא כ' באדר קורין פרה ובשבת חמישית שהיא כ"ז באדר קורין החודש וכשחל ר"ח אדר הסמוך לניסן להיות ברביעי בשבת זהו סימן ד"ד מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה בשבט ובשבת שניה שהוא ד' אדר מפסיקין ובשבת שלישית שהוא י"א באדר קורין פרשת זכור ובשבת רביעית שהוא י"ח באדר קורין פרה ובשבת חמישית שהוא כ"ה באדר קורין החודש ואלו הם הימים שחל יום שני של ר"ח אדר הסמוך לניסן ולהיות בהם. שבת. שני בשבת. רביעי בשבת. ששי בשבת. וזהו הסימן זבד"ו: מתני' חל להיות ר"ח אדר הסמוך לניסן בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשב' אחרת ובשנייה זכור ובשלישית פרה וברביעית החודש אתמר פורים שחל להיו' בערב שבת רב אמר מקדימין וקורין פ' זכור ושמואל אמר מאחרין רב אמר מקדימין כי היכי דלא תקדום עשייה לזכירה ושמואל אמר מאחרין אמר לך כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשי' וזכיר' בהדי הדדי קאתיין וכתב רבי' יצחק אלפס והילכתא כרב ואפי' בני חמשה עשר שחל פורים שלהם להיות בשבת מקדימין וקורין בשבת שעברה עכ"ל חל פורים להיות בשבת עצמה א"ר הונא לדברי הכל אין מקדימין ורב נחמן אמר עדיין הוא מחלוקת אתמר נמי אמר רב חייא בר אשי אמר רב פורים שחל להיות בשבת מקדי' וקורא זכור בשבת שעברה: ת"ר איזהו שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ר' חמא בר' חנינא אמר שבת הסמוכה לר"ח ניסן ולא פליגי הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת. שלא הוצרכנו להקדים פרשת החודש לשבת שעברה קרינן בשבת שעברה פרשת פרה אדומה כר' חמא בר' חנינא ולא בסמוכה לפורים לסמוך אזהר' טמאים לפסח. והיכא דחל ר"ח ניסן באמצע שבת שהוצרכנו להקדים פרשת החודש לשבת שלפניו הוזקקנו להקדים פ' פרה לשבת שלפני שבת זו [שהיא] סמוכה לפורים מאחריה: ת"ר ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע ואיזהו שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפי' בע"ש ואוקמה רב ע"ש דומיא דתוכה מה תוכה מקדימין אף ערב שבת מקדימין. בשנייה זכור ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי ואי זה היא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת אוקמה רב פפא שנייה להפסקה. בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם מים טהורים ואיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורי' מאחריה לעיל בסמוך פירשתיה. ברביעית החודש הזה ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחודש ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן להיות בתוכה ואפי' בערב שבת. ופי' רבי' שלמה בהא מודה שמואל דע"ש דומיא דתוכה ומקדימין דאי אמרת מאחרין קדמה עשייה לשמיעה. ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא מיקלע לן כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת ור"ח ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הו"ל פסח בשני בשבת ואנו אומרים לא בד"ו פסח וסימן זה בידינו לימים הראויים לקביעת ר"ח אדר זבד"ו שבת שני בשבת רביעי בשבת ששי בשבת וסימן הפסקת פרשיות כך הוא זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו זהו פירוש זט"ו אם בא לך ר"ח אדר בשבת יהא לך הפסקת פרשה ביום ט"ו בו [שהרי] ביום ר"ח קורין פרשת שקלים כדתנן מתני' ר"ח שחל להיות בשבת קורין פ' שקלים ולשבת הבאה פ' זכור כדתניא בברייתא איזו היא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בע"ש ומתני' נמי תנן בשנייה זכור והיינו כרב דאמ' פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ועכשיו יחול פורים בע"ש ואנו מקדימין כרב אבל לשבת שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש מפסיקין ובשבת רביעית שהיא סמוכה לפורים [של] מוקפין מאחריהן קורין פרה אדומה כדתניא בברייתא איזהו שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא חול ופרשת החודש קורין בשבת של אחריה שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן הרי לך פי' זט"ו פי' ב"ו אם בא לך ר"ח אדר בשני בשבת תהא לך הפסקה בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה לאדר שהרי הקדימו פ' שקלים בשבת שעברה כדתנן חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור והוא י"ג לחודש ופורים למחר ושבת שלאחריה פ' פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת שלאחריה יום כ"ז לחודש קורין פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פי' ב"ו. פי' ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' בחודש שבת שלאחר ר"ח שהרי הקדמת פ' שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פי' ד"ד. פי' ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת הא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשנייה ביום ששה עשר דראשונה ביום מחר כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר ומפסיקי' לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת שלאחריה שהוא יום ט' לחודש והיא סמוכה לפורי' ובשבת שלאחר פורים שהיא י"ו לחודש יפסיקו שנית ואע"פ שסמוכה לפורים מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רבי חמא בר חנינא לעיל דהיכא דחל ר"ח ניסן בשבת קורין פ' שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתיקרא פרשת החודש בשבת של ר"ח ניסן ופרשת פרה בשבת שלפניה שהוא יום כ"ג לחודש עכ"ל: ירושלמי ר' בא בשם ר' חייא בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי בשם ר' הונא בר חנינא אין מפסיקי' בין פרה להחודש א"ר לוי וסימניהן דהני פרשיות בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא בדין היא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל. ואיני יודע ההיא דר' בא בשם ר' חייא בר אשי דהא בזט"ו ובי"ו אנו מפסיקין בין פורים לפרה. שאל רב עמרם זצ"ל מרבי' שמואל הכהן ר"ח ניסן שחל להיות בשבת במה מפטירין בהפטרת פרשה של החודש הזה שהיא כה אמר ה' בראשון באחד לחודש או בהפטרת של פרשה ובראשי חדשיכם שהיא השמים כסאי והשיב לו שאין מזיזין הפרשיות ממקומן וכן השיב רבי' יהודה הכהן וכ"כ מורי רבי' אבי העזרי לעולם בר"ח ניסן שחל להיות בשבת מפטירין ביחזקאל כל עם הארץ ולא יעלה על לב איש בהשמים כסאי משום תדיר ושאינו תדיר שאינו נוהג בנביאים כ"א בתורה לפיכך קורין בתורה בר"ח קודם ומפטיר בכל העם הארץ מפני שכתוב בה מעין שבת ור"ח והפרשה וכן עיקר עכ"ל. שאל רב עמרם אם בא חתן בד' פרשיות הללו במה מפטירין בשל פרשה או בשל חתן והשיבוהו בשם רבותיו שבורמש"א שמפטירין בשל פרשה וכבר בא מעשה לפני רבי' הקדוש ר' יצחק לויה זצ"ל והורה שדוחין של חתן ומפטירין בשל פרשה לפי שהפטרות של פרשיות הן כתובות בתלמוד אבל הפטרת חתן לא כתובה בתלמוד אלא נהגו מפני שמחה בעלמא וכ"כ מורי רבי' אב"י העזרי זצ"ל: מתני' בחמישית חוזרין לכסדרן לכל דמועדות מפסיקין מלקרות בענין השבוע וקורין בענין מועד מעין המאורע לר"ח לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליוה"כ: לסדר מאי ר' אמי אמר לסדר פרשיות הוא חוזר כי בשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות השנה ולא קראו אלא פרשיות הללו ר' ירמיה אמר לסדר הפטרות הוא חוזר שעד הנה הפטירו מעין ארבע פרשיות הללו הפטרות השנויות לעיל בברייתא אבל סדר פרשיות השנה קראו ולא הפסיקו וכתב רבי' יצחק אלפס וקיי"ל כר' ירמיה. מתני' בפסח קורין בפרשת מועדות שבת"כ אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי מש"ך תו"רא קד"ש בכס"פא פ"סל במד"ברא של"ח בוכר"א וזהו סדר קריאותיו של פסח כדמיקלע יומא קמא דפסחא בחד בשבתא קרו ה' בפרשת בא אל פרעה מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומקדיש ומפטיר קורא בפנחס ובחודש הראשון' ומפטיר ביהושע מן בעת ההיא אמר עד ויריחו סוגרת ומסוגרת. יום ב' קרו ה' גברי בפ' אמור אל הכהנים משור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ומקדיש ומפטיר קורא כדאתמול ומפטיר במלכים מן ויצו המלך עד וירכיבוהו עבדיו ואית דניחא לי' לאפטורי מן וישלח המלך עד וכמוהו לא היה לפניו מלך יום ג' דהוא חוש"מ קרו ג' בפ' בא אל פרעה מן קדש לי עד סוף פיסקא ורביעי קרי בפנחס והקרבתם יום ד' קרו ג' בפרשת ואלה המשפטים מן אם כסף עד לא תבשל גדי ורביעי קורא והקרבתם יום ה' קרו ג' בכי תשא מפסל לך עד לא תבשל גדי ורביעי קורא והקרבתם יום ו' קרו ג' בפרשת בהעלותך מן וידבר ה' אל משה במדבר סיני ויעשו בני ישראל עד לגר ולאזרח הארץ ורביעי והקרבתם יום ז' דהוא שבת קרו ז' מן ויהי בשלח פרעה עד כי אני ה' רופאך ומקדיש ומפטיר קורא והקרבתם ומפטיר בשמואל וידבר דוד לה' עד מגדול ישועות מלכו ובמנחה קרו ג' בענינא של אותה שבוע שכן מצינו בתשובת הגאונים יום טוב שחל להיות בשבת במנחה קורין בפרשה שנוהגת בלא יו"ט דכיון דליכא קריאה במנחה ביו"ט אין זכרון ליו"ט כאן שאלמלא שבת אין קורין בי"ט במנח' דא"ר אחדבוי בר רב מתנה יו"ט שחל להיו' בשבת דמפטיר בנביא במנח' אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנח' ביו"ט ומשו' דחיא שבת קרינן במנח' כשאר שבתות וכן הלכתא ולענין אפטרתא לא נהוג רבנן לא בא"י ולא בבבל למימרא אפטרתא במנחה לא בשבת ולא ביו"ט בר מן צום הכפורים דמפטירין ביונה בן אמתי משום תשובה דרמיזא התם יום ח' קורין בראה אנכי מן כל הבכור עד סוף פסקא ומקדיש ומפטיר קרי והקרבתם ומפטיר בישעיה מן עוד היום בערב לעמוד עד צהלי ורוני יושבת ציון. וכדמקלע יומא קמא בג' בשבתא קרינן משכו יום ב' דהוא ד' בשבתא קרינן שור או כשב. יום ג' דהוא ה' בשבתא קרינן. קדש לי יום ד' דהוא ואו בשבתא קרינן אם כסף יום ה' דהוא שבתא ובעינן למקרי פסל לך מוסיפין עליה ראה אתה דאמר רב חנן א"ר ששת שבת שחלה בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה ובמנחה קרינן בפרשת דשבתא דקיימי לן כרב אחדבוי בר רב מתנה. יום ו' דהוא חד בשבתא קרינן במדבר סיני. יום ז' דהוא ב' בשבתא קרינן ויהי בשלח פרעה. יום ח' דהוא ג' בשבתא. קרינן כל הבכור. וכדמיקלע יומא קמא דפסחא בה' בשבתא קרינן משכו יום ב' דהוא מעלי שבת' קרינן שור או כשב יום ג' דהיא שבתא וחולו של מועד קרינן ראה אתה יום ד' דהוא חד בשבתא מהדרינן לקדש לי וקרינן ליה. יום ה' דהוא ב' בשבתא קרינן אם כסף. יום ו' דהוא ג' בשבתא קרינן במדבר סיני ודהינן ליה לפסל לך שכבר קרו ליה. יום ג' דפסחא דהוא שבת דאתרמי בחולא דמועדא ושבתא דאתרמי בחולא דמועדא קרינן ראה אתה עם פסל לך ואפטורי בניסן בעצמות היבישות והאידנא נהוג עלמא היתה עלי יד ה' וכיון דקרינן פסל לך בהדי ראה אתה לא מהדרינן ליה למקרייה תו זימנא אחריתא אלא קרי ליה איפכא וחלופי חלפי. יום ז' דהוא ד' בשבת קרינן ויהי בשלח יום ח' דהוא ה' בשבתא קרינן כל הבכור. וכד מיקלע יומא קמא דפסחא בשבת מוסיפין על משכו מן והיה היום הזה לכם לזכרון וקרו לי' ז' גברי ויום ב' דהוא חד בשבת' קרינן שור יום ג' דהוא ב' בשבתא קרינן קדש לי יום ד' דהוא ג' בשבתא קרינן אם כסף תלוה יום ה' דהוא ד' בשבת' קרינן פסל לך יום ו' דהוא ה' בשבתא קרינן במדבר סיני יום ז' דהוא מעלי שבתא קרינן ויהי בשלח יום ח' דהוא שבתא קרינן עשר תעשר בהדי כל הבכור כי הא דאתקין רב סעדי' פיומ"י זצ"ל ואית דניחא ליה למקרי כי ימכר לך אחיך העברי בהדי כל הבכור ׃
1