אור זרוע, חלק ב ל״טOhr Zarua, Volume II 39
א׳מתני' פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה ר"א אומר טמאה היא ואין מרליקין בה ור"ע אומר טהורה היא ומדליקין בה. פירש רש"י הבהבה על השלהבת כדי שתהא מחורכת ותדלק יפה וצריך לפרש האי דקאמר בגמרא אלא לענין הדלקה במאי פליגי דאמאי לא קאמר דבחוששין שמא יטה קמיפלגי. וקיי"ל כר"ע דלא בעינן פתילה מהובהבת ואע"ג דתלמיד הוא אצל ר"א ואמר בהכותב בכתובות דרשב"ל סבר הלכה כר"ע מרבו ור' יוחנן סבר מחבירו ולא מרבו ורשב"ל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ואמרינן נמי בפ' כירה אר"י א"ר ינאי א"ר כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי המטלניות שאע"פ שר"א מחמיר ור' יהושע מקיל ור"ע מכריע אין הלכה כדברי המכריע חדא דר"ע תלמיד הוה כו' הרי היה משמע לכאורה דה"נ דאין הלכה כר"ע אעפ"כ קיי"ל כותיה כדמשמע בההיא דר' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם דאוקמ' ר' יוחנן בפתילה שצריכה להבהבה ומש"ה נעשית פחם מכלל שהיו מדליקין בפתילה שאינה מהובהבת דאין נראה לומד בעבר והדליק בה מיהו מצוה מן המובחר בהובהבת אבל אין לומר דאין הלכה כד"א משום דשמותי הוא פירוש מדב"ש. כך מפרש בירושלמי. שהרי פירש"י דר"ע נמי מדב"ש הוה בההוא דהמפקיד דאמר ר"ע מודה אני בזה שהנכסים בחזקתם ואין שייך כאן להאריך בזו השמועה:
1