אור זרוע, חלק ב שצ״דOhr Zarua, Volume II 394
א׳מתני' בחנוכה בנשיאים. יומא קמא קרי כהן מן ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן עד לפני המשכן ולוי קרי מן קח מאתם עד לחנוכת המזבח וישראל קרי מן ויהי המקריב עד סיפא דפיסקא יומא תניינא כהן קרי מן ביום השני עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד בן בקר עד סוף פיסקא וישראל קרי ביום השלישי עד סוף פסקא יום ג' כהן קרי ביום השלישי עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד עד סוף פסקא וישראל קרי ביום הרביעי עד סוף פסקא יום ד' כהן קרי ביום הרביעי עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד עד סוף פסקא וישראל קרי ביום החמישי עד סוף פסקא יום ה' כהן קרי ביום החמישי עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד עד סוף פסקא וישראל קרי ביום הששי עד סוף פסקא יום ו' כהן קרי ביום הששי עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד עד סוף פסקא וישראל קרי ביום השביעי עד סוף פסקא יום ז' כהן קרי כיום השביעי עד כף אחת ולוי קרי מן פר אחד עד סוף פסקא וישראל קרי ביום השמיני עד סוף פסקא יום ח' קרי בהן ביום השמיני וביום התשיעי ולוי קרי ביום העשירי ביום עשתי עשר ביום שנים עשר וישראל קרי מן זאת חנוכת המזבח עד סוף פסקא עד בהעלותך כן עשה את המנורה ובשבת מפטיר בנרות דזכריה רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת וגו' וכד מיקלע שתי שבתות בחנוכה מפטירין קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא בנרות דשלמה ויעש חירם וגו': אמר ר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וקורין בהן אחד בענינו של יום ואחד בשל ר"ח ואחד בשל חנוכה. איתמר ר"ח טבת שחל להיות בחול א"ר יצחק נפחא קרו ג' בדר"ח וחד קרו בדחנוכה ורב (אבדי דמן חילפא) [דימי דמן חיפא] אמר קרו תלתא בדחנוכה וחד קרי בדר"ח מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בדר"ח ורבא אמר אין משגיחין בדחנוכה והילכתא אין משגיחין בדחנוכה ור"ח עיקר הלכך ר"ח טבת שחל להיות בחול קרי ג' בדר"ח וחד קרי בדחנוכה ור"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וקורין אחד בענינו של יום ואחד בשל ר"ח ואחד בשל חנוכה. ולענין הפטרה השיב רבי' יהודה הכהן שמפטירין בשל ר"ח מדאסקינן והלכתא אין משגיחין בדחנוכה ור"ח עיקר ותרתי למה לי אלא אין משגיחין בדחנוכה להיותה תחילה אפרשתא ור"ח עיקר אאפטרתא ואי איכא דס"ל דתרוייהו אפרשתא קאי ואפטרתא דחנוכה אפטרינן לאו כל כמיניה דתנן כל התדיר מחבירו קודם לחבירו ועוד דהכא תרתי שבת וראש חודש התם חנוכה ותו לא הלכך ר"ח קודם דהוא תדיר ומקודש טפי מחנוכה עכ"ל. וזאת היא תשובת רבי' ר' משלם בר' משה זצ"ל לר' נחומי' זצ"ל וששאלת ר"ח טבת שחל להיות בשבת במה מפטירין יש מבני קהלינו שאומרים שמפטירים ברני ושמחי ויש מהם שאומרים שמפטירין בהשמים כסאי ואבאר טעמם של אלו וטעמם של אלו אותם שאומרים להפטיר בנרות אומרים כן היא המדה לעולם שבאותו ענין שהמפטיר קורא באותו ענין מפטיר והלכך מפטירין בשל חנוכה ואם נפשך לומר אקרא בשל ר"ח ואפטיר בשל ר"ח אינה היא המדה שהרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קוד' ואותם שאומרי' להפטיר בשל ר"ח אומרים ר"ח דאורייתא וחנוכה דרבנן ולא אתי דרבנן ודחי דאורייתא ומצינו בהלכות פסוקות שצריך להפטיר ברני ושמחי אבל במקומינו נהגו להפטיר בשל ר"ח מפני כבוד רבי' יהודה הכהן הזקן שהורה כן וקיי"ל מקום שיפול העץ שם יהו פירותיו. וששאלת אם יזדמן חתן באותו שבת של ר"ח טבת או בשבת של פרשיות במה מפטירין נהגו לדחות אותה הפטרה של חתן שלא מצאנוה לא כתובה ולא שנויה מפי רבותינו לפיכך נידחית מפני הקביעות והשנויות וכ"ש מפני הפטרות של ארבע פרשיות שעיקרן מן התורה ואין ממירין בשום מקום ואשתקד בשנה שעברה ישבו זקני קהלינו ונתיישבו בדבר ונמנו וגמרו שלא להחליף אותם הפטרות שאומרים באלול מחמשה עשר באב ואילך באותה הפטרה של חתן הואיל ופסק' רב כהנא ויש להם סמך מדברי רבותינו ומהכא מצינן למידק אם אירע הפטרה של חתן בשבת שר"ח חל באחד בשבת שמפטירין במחר חודש לפי שכתובה ונישנית בתלמוד וזו הפטרה של חתן לא כתובה ולא נישנית ונדחית מפניה אע"ג שאין קורין מענינו של דבר ע"כ התשובה. וכ"כ מורי רבי' אב"י העזרי דשבת ר"ח וחנוכה מפטירין ברני ושמחי מעין הפרשה שקרא בה המפטיר וכן הלכה ועוד השיב רבי' ר' משלם בר' משה ששאלת מאותן הסדרים איזה מהן ישולב לחבירו אמנם נהגו להשליב ויקהל ואלה פקודי ולא ויקחו לי ואתה תצוה וזכורני שפעם אחת הוקרו שתי חתונות בשבת של ויקחו לי והתחיל בואתה תצוה קודם שגמר קריאותיו והחזירוהו הקהל לויקחו לי תרומה לפי שרצה השליח ציבור להשליב אותם שני סדרים ויקחו לי ואתה תצוה ע"כ החזירוהו הקהל וכך אנו נוהגים המנהג נהגנו וטעמו של דבר איני יודע ע"כ התשובה וכתב מורי רבי' אב"י העזרי מנהג הפטרות בשנה פשוטה לשתי פרשיות ביחד בוורמש"א אמרו משום רבי' יצחק הלוי שהנהיג אביו להפטיר בפרשה ראשונה ולא בשנייה לפי שיש בכל הפטרה ראשונה מעין פ' ראשונה ושנייה כגון נעמן יש בו מעין אשה כי תזריע ותורת המצורע זהו בשנה פשוטה ובשנת העיבור היה שבת הגדול בזאת תהיה והפטירו רבותינו בארבעה אנשים לפי שבאשה כי תזריע לא היו יכולין להפטיר בנעמן לפי שהיתה פרשת החודש עכ"ל ׃
1